לא יודעת אם סיפרו לך, אבל מחקר הוא מסע, ואף אחת לא צריכה לעבור אותו לבד.
כשהתחלתי את התואר המחקרי שלי, אף אחד לא סיפר לי שזה ירגיש כמו מסע. לא מהסוג של סילבוסים ומטלות, אלא מסע אמיתי: עם הרים וגאיות, קצב משתנה, עייפות, רגעים של אושר, והרבה פעמים גם תסכול.
שלב 1: ההתחלה – מבול של אפשרויות, ולפעמים גם בלבול
המסע מתחיל עם רעיון, משהו שמסקרן אותך, בוער לך בראש (או בראש של המנחה שלך). אבל אז מגיעים הספקות:
“האם זה נושא טוב?” “האם זה בכלל אפשרי לחקור?” “איך אני יודעת שלא חקרו את זה כבר?” “ואם כן חקרו, מה עוד יש לי לחדש?”
זה השלב שבו את נכנסת לעולם של סקירות ספרות, חיפוש מאמרים, ניתוח שאלות והוא מרתק, אבל גם מעייף. והוא יכול להיות הרבה יותר פשוט, אם מישהו היה יושב איתך, שואל את השאלות הנכונות, ועוזר לך לעשות סדר.
שלב 2: ההתארגנות – תכנון, תסכול ולוחות זמנים אופטימיים מדי
אז בחרת נושא. מצאת פער ידע שאפשר למלא בעזרת המחקר השאפתני שלך. יש לך אפילו ראשי פרקים בראש (ואולי לא). אבל איך כותבים אותם בפועל?
איך הופכים את “יש לי רעיון” ל”אני מתקדמת עם התזה”? בשלב הזה הרבה מאיתנו נתקעות לא כי הן לא מוכשרות, אלא כי אין להן שיטה. אין להן דרך מסודרת לתכנן שלבים, לחלק את העבודה למשימות, או פשוט לדעת מה הצעד הבא.
שלב 3: שיחות עם המנחה – או: אומנות ההבנה העצמית
המנחה שלך לא אמור/ה להיות פסיכולוגית, אבל הרבה פעמים הוא/היא האדם העיקרי שאת מדברת איתו על המחקר שלך. זה יכול להיות נפלא ויכול גם להיות מאוד מתסכל.
“תחזרי אליי כשתהיי יותר ממוקדת” “מה בדיוק את רוצה לטעון?” “זה עדיין לא ברור לי”
רמזים עדינים שמפעילים מערך שלם של חוסר ביטחון.
אבל האמת? זה בסדר. את לא אמורה לדעת הכול מההתחלה. את כן אמורה לקבל תמיכה, גם אם לא מהמנחה.
ואז מגיע השלב של “שבי לכתוב”. הבעיה היא שלא תמיד ברור מה לכתוב, מאיפה להתחיל, או איך לחבר את כל הרעיונות לתזה אחת ברורה.
כל יום שעובר בלי כתיבה מייצר רגשות אשם, וכל כתיבה שלא נראית “מספיק טובה” מייצרת ספקות.
השלב הזה הוא קריטי והוא גם המקום שבו הרבה נשים שאני מלווה פשוט… נעצרות. לא כי הן לא יודעות לכתוב, אלא כי הן נשארות עם זה לבד.
ואולי החלק הכי חשוב במסע המחקרי – את
בתוך כל זה, יש אותך. עם הקול הייחודי שלך. הדרך שבה את רואה את העולם. השאלות שרק את שואלת. ועם הצורך הכי בסיסי, שמישהו יראה אותך בתוך כל זה.
אז למה כתבתי לך את כל זה?
כי היום יש דרך אחרת. יש לנו כלים חכמים, זמינים, לא שיפוטיים, שאפשר ממש להישען עליהם במסע המחקרי.
הבינה המלאכותית אולי עוד תחליף אותנו יום אחד 😉 אבל עד אז, היא יכולה להיות העוזרת האישית הכי טובה שיש לך במחקר. היא תעזור לך לסדר את המחשבות, להאיר פערי ידע, לתכנן שלבים, לעזור בניסוחים, ואפילו להוריד את מפלס הלחץ מול המנחה ובכלל.
זו לא הרצאה טכנית, וזה לא קורס “איך לתפעל רובוט” (אולי קצת). זו הזמנה לעצור רגע, לקחת נשימה ולראות איך המסע שלך באקדמיה יכול להיות הרבה יותר פשוט, ברור ואפילו מהנה.
🎥 ההרצאה זמינה לצפייה מיידית. 🧭 תלווה אותך לאורך שלבי המחקר מבחירת הנושא ועד הכתיבה. 💡 תראה לך איך להשתמש בבינה מלאכותית כחברה חכמה ולא שיפוטית, שמתקדמת איתך, לא במקומך.
אם הגעת עד כאן , יש לי תחושה שההרצאה הזו בדיוק בשבילך.
נתחיל מההתחלה – אין כזה דבר ניהול זמן לאמהות סטודנטיות!! (ואם מישהו אמר לך שכן, שיעשה לך בייביסיטר כשהילדים חולים בדיוק ביום המבחן!!).
מתנצלת על כל סימני הקריאה… אבל בואי נתחיל בכנות. אני לא מאמינה בניהול זמן לאמהות סטודנטיות או בכלל. למען האמת? אני חושבת שזו אחת ההונאות הכי מעודנות של העולם המודרני. כי בינינו… מה זה “לנהל זמן” כשיש לך ילד עם חום, דדליין לעבודה סמינריונית, תור לרופא שיניים, ועגלה שצריך להעלות לקומה שלישית בלי מעלית?
מה כן אפשר לנהל? משימות. סדרי עדיפויות. תקוות. נשימות. אבל זמן? הוא רץ. ואם את אמא סטודנטית הוא רץ בלי להסתכל אחורה 😬
תרחיש שגרתי, כמעט מדי:
את קובעת לעצמך בלוק לימודים של שעתיים בין 9:00 ל-11:00. הכנת קפה או תה, סידרת את השולחן, פתחת את המחשב… 9:03 – טלפון מהגננת… הילדה העלתה חום. ובום! לא ניהול זמן ולא נעלים… אנחנו מדברות כאן על ניהול משבר.
ניהול משבר, קווים לדמותו – כשאת צריכה להציג בכנס והיא… רוצה גם.
החיים עצמם: הרגע שבו הבנתי שאין לי שליטה (וזה בסדר)
עברתי לא מעט כדי להבין את זה. למדתי לתואר ראשון בלתי אפשרי (מדעי בע”ח 165 נק”ז ב3 שנים) בלי שום רקע מדעי, עם דיסקלקוליה, הפרעות קשב ואתגרים כלכליים… בנוסף לכל זה – גיליתי שאני הולכת להיות אמא!!!! תוך כדי לימודים מאודדדד עמוסים, עברתי הריון, לידות, הנקה, חיתולים, עבודה, ועוד לימודים…
וזה לא הסתיים שם. במהלך החיים לא הסתפקתי בלשבת בשקט… התרגלתי לאקסטרים! אחרי שהקמתי קהילה (חכמאמא) ועסק הקמתי גם עמותה (Wisemama), שלושה אתרים, ארבעה פודקאסטים וכל זה תוך כדי משרה מלאה. והייתי (ועודני) כל הזמן ב… סוג של ג’ינגול, אבל למדתי לעשות את זה בהנאה, גם כשמרפי מגיע.
אז איך עשיתי את זה?
לא עם שליטה, אלא עם הבנה. הבנתי שאני לא אמורה להספיק הכל. אני צריכה לקבל החלטה מה חשוב לי באמת ולוודא שזה ריאלי. ומה עם השאר? מממ… תיכף נראה.
כשאת בהריון עם עוד 2 קטנטנים, חייבת ללמוד והכאוס חוגג…
הנה כמה תובנות קטנות שעשו לי סדר בטירלול הזה:
🟣 1. לתכנן לגרוע מכל, ולקוות לטוב ביותר….
זה משפט שאמא שלי אמרה לי לא מעט מגיל קטן. כי כשאני מתכננת את השבוע, אני לוקחת בחשבון שתהיה לפחות תקלה אחת. אז אני לא נבהלת, אני מתכוננת!
🟣 2. לא כל משימה שווה את האנרגיות שלי
אם אני נותנת לך לעשות רשימה, בלי למצמץ יש לך איזה 20 דברים לפחות – להיום!!! אבל שתינו יודעות שיש דברים שהם חובה ויש דברים שהם “Nice to have” ועוד כל מיני סוגים באמצע. תעצרי רגע ותחשבי מה הכי חשוב לך כרגע, מה חייב להתבצע? (רמז קטן: לא כל הרשימה!!).
🟣 3. גוגל קלנדר זה החיים
אני לא מגזימה. היומן שלי הוא סוג של שותף לדרך, במיוחד שאני מנהלת כמה חיים מקבילים (דיי ג’וב, עמותה, עסק, קהילה… אהה ובואו לא נשכח שאני אמא ל-3 ילדים, 2 כלבים ומלאאא עציצים… עם בן זוג שעובד שבועיים בלב ים כל חודש ואני מתפעלת הכל לבד 🤯). ויש אפילו שיטה שאני מלמדת בקורס שלי איך לעבוד איתו חכם, לא רק יפה ומסודר, אלא איך ממש לגרום לו לעבוד.
🟣 4. משימות אקדמיות ואישיות חיות יחד
שתינו יודעות שהעולם לא עוצר כי יש לנו עבודה להגיש (קצת מבאס, אבל זו האמת). אז אני בודקת מה הדרך הטובה ביותר שאני כרגע מסוגלת לשלב בה משבצת של משימה לימודית בין לבין לבין… בואו נגיד ש…. יצא (לא פעם) שהילדודס נרדמו מסיפור לפני השינה שכלל תאי דם לבנים שנלחמים בחיידקים 😅
🟣 5. להסתכל אחורה, לא רק קדימה
אני יודעת שהעולם אומר – “הביטי קדימה!!!” וכל זה… אבל אם את כבר מתכננת תכנונים, תלמדי מה עובד לך ומה פחות. איך לדעת על מה להסתכל?
נוסטלגיה: לומדים ללמוד ביחד…
בשביל זה בניתי את הקורס: ניהול לו”ז לחכמאמות (ולא ניהול זמן לאמהות סטודנטיות!)
לא עוד קורס “איך לקום ב-5 בבוקר”. לא עוד “תעשי יותר, תשני פחות”.
אלא קורס מוקלט, קליל, בגובה העיניים, שמדבר על:
איך לתכנן בלי לקרוס (ובעיקר איך להגיע מוכנה לתקופת המבחנים)
איך להבין מה באמת צריך להיות ביומן
מה עושים כשאין לך מושג כמה זמן יש לך בכלל
למה המחזור החודשי חשוב בלו”ז שלך
איך נראות הפסקות אמיתיות לאמהות
ולמה אנחנו צריכות לתכנן גם את הזמן האישי ולא רק את האקדמי
זה הקורס היחידי בארץ שנוצר מחכמאמא לחכמאמות! קורס שכולל גם את הצד האקדמי, גם את האישי וגם את החיבוק שאת צריכה בדרך ממישהי שיודעת בדיוק מה את עוברת💕
לסיכום (כי אנחנו באקדמיה, אז חייב):
את לא צריכה יותר זמן כדי לנהל את הזמן (סליחה, משימות) כאמא סטודנטית. את צריכה יותר הבנה, פחות רגשות אשמה, ויומן שמדבר את השפה שלך. אני יותר ממזמינה אותך לקבל את הקורס שיתן לך את הכלים שאת צריכה כדי לעבור את השנה הזו עם חוויה אישית מחזקת.
כמה נקודות חשובות:
💻 הקורס פתוח לצפייה מיידית! ונשאר פתוח ללא הגבלת זמן. ✨ הוא מחולק לחלקים קטנים כדי שתוכלי לצפות קצת בכל פעם (או בבינג’, תלוי בך). 🎁 והמחיר עכשיו סמלי במיוחד! כדי לא להוסיף עוד עומס כלכלי (מוזמנת לכתוב לי לקבלת הקופון).
💬 הטבה נוספת – מחיר הקורס ששילמת יורד ממחיר פגישה אישית איתי! לפעמים עולה צורך לשאול שאלות לאחר הקורס הספציפי הזה. אני מבינה שיש דברים שהם מיוחדים רק לך. אז שימי לב – רק מי שרוכשת וצופה בקורס המלא מקבלת פגישה במחיר מיוחד, כך אדע שיש לך כבר את כל הכלים ונשב יחד להתאים ולדייק את מה שחשוב לך.
ואם לא ציינתי, זה בהחלט הקורס שיעזור לך להפסיק להרגיש אשמה ולהתחיל להרגיש גאווה.
“אני רוצה להיות אמא נוכחת, אבל גם לא לוותר על ההתפתחות האישית שלי.”
המשפט הזה חוזר אליי שוב ושוב, בעשרות וריאציות שונות, בכל פעם שאני מדברת עם אמהות שמתלבטות האם לבחור באקדמיה או בתעשייה ואיך ייראה הפרק הבא בחיים שלהן. בין אם הן אחרי לידה ראשונה, אחרי דוקטורט או בשיא הקריירה, ההתלבטות בין האקדמיה לתעשייה בוערת.
אז בואי נדבר על זה רגע, בגובה העיניים.
מה היתרונות והחסרונות של עבודה בתעשייה עבור אמהות?
נתחיל ממה שהכי מעסיק את רוב האוכלוסיה – כסף!
העולם של ההייטק והתעשייה מציע שכר גבוה יותר, קידום מהיר, תנאים מעולים ואופק אפשרי להתקדמות. אבל הוא גם מגיע עם מערכת שעות שלפעמים מתנגשת עם החיים עצמם, במיוחד אם את רוצה להיות אמא שמוציאה מהגן ב-15:30 או לוקחת יום חופש באמצע השבוע כשהילד חולה ללא רגשות אשמה או מבטים כועסים.
ואני מסייגת מיד – יש חברות ממש טובות עם בוסיות ובוסים מעולים, יש מקומות עם גמישות, יש נשים מדהימות שפרצו את הדרך ומצליחות להנות גם עם הילדים – אני בעצמי עובדת בהייטק מהנוחות של הבית ומצליחה לשלב את כל האהבות שלי (ויש לי ל מעט עיסוקים). העניין הוא שלפעמים לוקח זמן למצוא בדיוק את מה שאת מחפשת, במיוחד כג’וניורית.
מי שמתחילה את המסע שלה בתעשייה ישר אחרי התואר, במיוחד אחרי תקופה באקדמיה, עלולה להיתקל באתגרים של מציאת משרה התחלתית, שלפעמים לא תואמת את הציפיות או את רמת ההשכלה. לא תמיד קל למצוא עבודה כג’וניורית, והמעבר מהעולם התיאורטי של האקדמיה לפרקטיקה של התעשייה דורש הסתגלות. יש תחרותיות, שכר התחלתי שיכול להפתיע לרעה, והרגשה של “עוד לא הגעתי למה שאני באמת שווה”. זה לא אומר שזו לא דרך מצוינת, אבל חשוב לדעת שגם שם, לא הכל נוצץ בהתחלה.
בנוסף, בניגוד לאקדמיה, בתעשייה יש לעיתים דדליינים נוקשים, יעדים ברורים ובוסים שמודדים אותך לפי תוצאות. מדובר בעולם שבו זמן שווה כסף (תרתי משמע) ולכן הלחץ בהתאם. אין הרבה מקום לזמן חשיבה, טעייה, או מרחב להתפתחות פנימית איטית (ושוב מסייגת, יש ויש). לפעמים זו תחושה של מרוץ, במיוחד כשאת צריכה להוכיח את עצמך שוב ושוב. גם הסיכון לפיטורין קיים, במיוחד כשלא עומדים ביעדים. וזה הבדל מהותי מהאקדמיה, שם המוטיבציה היא לרוב פנימית, מגיעה מתוך סקרנות, תשוקה לנושא, ורצון להבין את העולם יותר לעומק ולא מתוך לחץ חיצוני לעמוד ב-KPI’s (המדדים והיעדים שקבעו כהצלחה).
האם אקדמיה מתאימה לאמהות שרוצות חופש וגמישות?
איך נראית הדרך להפוך לחוקרת באקדמיה?
המסע האקדמי הוא ארוך ולא תמיד פשוט. הוא מתחיל לרוב כמאסטרנטית או דוקטורנטית, תחת מלגה נמוכה שלא משתווה לשכר בתעשייה. משם, ממשיכים, אם בוחרים בכך, לפוסט-דוקטורט (לרוב בחו”ל, ואם נודה בכך דיי חייב שיהיה בחו”ל וזה כבר נושא מורכב לפוסט אחר), וגם הוא אינו מתגמל כלכלית במיוחד. רק לאחר שלבים אלו מתחיל המסלול הארוך והלא ודאי לקבלת משרה באקדמיה, וגם היא לא רק מחקר נטו.
משרה באקדמיה כוללת הרבה יותר ממחקר – יש גם רכיב משמעותי של הוראה, תכנון קורסים, בחינות, הנחיית סטודנטים, ולא מעט התעסקות בירוקרטית מול מוסדות, מענקים ונהלים. חשוב לדעת שזהו מסלול שמצריך נשימה ארוכה, אהבה אמיתית לעולם המחקר, וסבלנות. המון סבלנות.
האקדמיה מציעה סוג מאוד ייחודי של חופש – לא רק אינטלקטואלי, אלא גם תפעולי. יש בהחלט מקום לגמישות בשעות, ניהול עצמי של הזמן, והיכולת לבחור את הקצב שלך, אבל זה מאוד תלוי בשני דברים: האם את רואה את המחקר שלך כמו עוד ילד אהוב, כזה שלפעמים מייאש אותך אבל את עדיין אוהבת אותו ורוצה שיצליח, והאם (בשלבים הראשונים) בחרת מנחה שתומך בך ובאימהות שלך.
הקשר בין מנחה תומך לבין הצלחה באקדמיה כאמא
יש מנחים שמבינים היטב את המורכבות של החיים שלך כאמא, ויש כאלה שפחות. לכן, בחירת מנחה היא קריטית! כתבתי על זה פוסט נפרד עם טיפים והמלצות על מנחות ומנחים תומכים (ואפשר למצוא שם גם שמות של כאלה שממש כדאי להכיר!).
מצד שני, האקדמיה יכולה גם להיות מתסכלת, עם חוסר ודאות תעסוקתית, תהליכים איטיים ומבנה שמרני שלא תמיד רואה אותך. הכול תלוי במוסד, בתחום, במנחה, וגם בך – כמה את מוכנה להיכנס לזה בלב שלם, וכמה תמיכה יש לך בבית, במיוחד כשזה מצריך מעבר לכמה שנים לחו”ל.
יש מי שימצאו באקדמיה בית אמיתי לשלב בין הורות לעשייה משמעותית, ויש מי שיתקלו בקשיים כלכליים, בעומסים בלתי נגמרים, ובהרגשה שהן לבד במערכה. הכול תלוי במשתנים שונים וגם בך: באיזה שלב את נמצאת בחיים, כמה תמיכה יש לך בבית, מה הכי חשוב לך עכשיו ועל מה את מוכנה לוותר כדי שזה יקרה.
איך מקבלים החלטה חכמה בין תעשייה לאקדמיה?
אם את עדיין תוהה האם בכלל כדאי לעשות דוקטורט? מה זה דורש? ומה זה אומר להיות אמא סטודנטית? דיברתי בדיוק על זה בשני פרקים בפודקאסטים שלי:
🎧 האם לעשות דוקטורט? – פרק שעוזר להבין מה באמת כולל המסלול הזה, ומה חשוב לבדוק לפני שמתחייבים.
🎧 האם להיות אמא סטודנטית ? – פרק שמדבר בגובה העיניים על השילוב המאתגר והמרתק הזה, עם תובנות מהשטח (מתואר ראשון ועד דוקטורט).
לפני הכול, עצרי רגע וכתבי את כל השיקולים האישיים שחשובים לך! בהקשר למשפחה, לקריירה, למשמעות, לתנאים, ללחץ, לגמישות, ולמקום שבו את רוצה להיות בעוד כמה שנים. כל אחת והסט שיקולים שלה.
הנה כמה שיקולים לדוגמה:
שאלות שיכולות לעזור לך לבחור את הדרך שלך
אני מאמינה שאין מסלול אחד שמתאים לכולן. אבל יש דרך לגלות מה שלך – דרך חקירה, שיח, שאלות טובות, וגם ניסוי וטעייה.
כשאני מלווה אמהות שחוקרות את הצעד הבא, אנחנו לא רק בודקות את התנאים, המלגות או היצע העבודה. אנחנו שואלות שאלות עמוקות:
מה מרגש אותך באמת באמת?
מתי את מרגישה שהזמן שלך מנוהל על ידך ולא על ידי אחרים?
איזה מודל של אמהות חשוב לך להיות?
ואיזה מודל נשי את רוצה שהילדים שלך יכירו?
השוואה בין אקדמיה לתעשייה – טבלת שיקולים לאמהות
שיקול
אקדמיה
תעשייה
גמישות בזמנים
גבוהה יחסית, תלויה בתחום ובמנחה
משתנה, לרוב נוקשה יותר, תלויה בתפקיד ובחברה
שכר בתחילת הדרך
נמוך (מלגות)
לרוב גבוה יותר, אך מתחיל לרוב כג’וניורית עם שכר התחלתי נמוך
מוטיבציה
(מקווה ש..) פנימית – סקרנות, חקר, עניין
לעיתים חיצונית – עמידה ביעדים, בונוסים, קידום
בוס לעומת מנחה
תחושת הנחייה, אוטונומיה (לרוב)
בוסים, דדליינים, מדידה על פי תוצאות
סיכון תעסוקתי
חוסר ודאות תעסוקתית לאורך שנים
תלוי ביציבות החברה, יש סיכוי לפיטורין כשלא עומדים ביעדים
קצב התקדמות
איטי, נשען על הישגים, פרסומים, פוסט דוק ועוד
לרוב מהיר יותר, עם קידום תפקידי
משמעות אישית
גבוהה, נושא מחקר אישי, יצירת ידע חדש
תלויה בתפקיד, לעיתים פחות תחושת שליחות אם בחרת רק בגלל הכסף
השפעה על חיי המשפחה
עשויה לאפשר נוכחות רבה יותר בבית (תלוי בגורמים נוספים)
מאתגרת יותר, במיוחד במשרות המוגדרות כתובעניות
רכיבי תפקיד נוספים
הוראה, הנחייה, בירוקרטיה, כתיבת מענקים
עבודה ממוקדת תחום (פיתוח, שיווק וכו’), יש גם בירוקרטיה מסוג אחר
חשוב שתוסיפי את השיקולים שלך.
החדשות הטובות! אפשר גם וגם – לשלב בין אקדמיה לתעשייה
יש תחושה לפעמים שצריך לבחור – או אקדמיה או תעשייה. אבל האמת? אפשר גם וגם. יותר ויותר חוקרות משלבות בין השניים: חוקרות באקדמיה ומובילות במקביל ייעוץ, שיתופי פעולה, ואפילו סטארטאפים שמבוססים על הידע שלהן. כן, גם פרופסוריות מקימות חברות מצליחות! ויש גם את הצד השני של מקומות עבודה ששולחים אותך לחקור בקדמיה כדי להתמקצע ולהתמחות בתחום ספציפי על חשבונם! אם יש לך תשוקה גם למחקר וגם ליישום – את לא חייבת לוותר. לפעמים דווקא בחיבור בין העולמות יכולה להיות הפריצה הכי גדולה שלך.
סיכום: מה באמת מתאים לך עכשיו?
אז מה בא לך לעשות? ברצינות. מה מושך אותך? מה מדליק לך את הניצוץ בעיניים?
אם את אוהבת לחקור – אפשר לעשות את זה גם באקדמיה וגם בתעשייה. השאלה היא איפה את רוצה לחקור, ובאיזה אופן (בדרך כלל התקציב גדול יותר בתעשייה, אבל זה גם תלוי, ראיתי מעבדות מאוד עשירות ומקומות בתעשייה עם תקציבים מומגבלים במיוחד… גם זה שיקול כשמחליטים איפה לחקור).
אוהבת בוסים על הראש או פחות? אז באקדמיה יש קצת פחות תחושה של בוס ויותר תחושה של הנחייה. נכון, יש מנחות ומנחים שיותר דומים לבוסים, ויש גם בתעשייה מנהלות ומנהלים נדירים שמאמינים בהובלה בגובה העיניים – אבל לפעמים גם להם יש בוסים, והבוסים האלה מודדים תוצאות ויעדים. ככה זה כשמדובר בכסף.
ואגב, גם באקדמיה יש יעדים כדי להתקדם, יש לחץ, פרסומים, מענקים, פרויקטים. אבל הלחץ הזה נובע לרוב מהמוטיבציה הפנימית שלנו… מהרצון להבין, ליצור ידע, ולתרום לעולם המחקר, או לפחות כדי שזה יגיע משם 🙂
וכשאני חושבת על זה, אם בוחרים עבודה שטוב לנו בה, שהיא משמעותית ומעניינת, אז גם היעדים הופכים למרגשים. לא מטרד, אלא שלב בדרך.
אז תדברי על זה. תחשבי על זה. תבדקי עם עצמך – מה בא לך עכשיו? ומה בא לך בעוד חמש שנים?
ואם את מרגישה שאת בתחילת החקירה, אני פה. כתבתי על זה, דיברתי על זה בפודקאסטים, יצרתי תכנים בדיוק בשביל נשים כמוך.
רוצה להמשיך לחקור את זה יחד?
אני מזמינה אותך למפגשי “לחקור את העתיד” – סדרת מפגשים שבהם נעמיק יחד בהתלבטויות האלה, נשתף, נברר וניצור בהירות אישית האם האקדמיה או התעשייה היא הבחירה הטובה ביותר עבורך.
להצטרפות וקבלת עדכונים על תאריכים ומיקומים, אפשר להצטרף לקבוצת הוואטסאפ בלינק הזה. ובינתיים… מה מרגש אותך בחיים האלה כרגע?
חשוב שתדעי שבמקרה של הריון, לידה והורות בכלל – יש למי לפנות במוסד הלימודים. זו זכות שמגיעה לך ע”פ חוק זכויות הסטודנט עליו כתבנו בפוסט שמרכז את הזכויות שכדאי שתדעי.
רשימת רכזי ההורות במוסדות הלימוד בישראל:
לחיצה על שם המוסד תוביל אותך לפרטים נוספים. מוסד הלימודים שבו את לומדת לא נמצא ברשימה? עיזרי לנו להשלים אותה! נשמח שתכתבי בסוף הפוסט או בתגובות ונוסיף לרשימה.
יש 67 מוסדות לימוד אקדמאים בארצנו הקטנטונת! אם מוסד הלימודים שבו את לומדת אינו קיים ברשימה את מוזמנת לכתוב לנו ונוסיף בשמחה! עיזרי לנו להשלים את הרשימה 🙂
יצא לי לפגוש לא מעט נשים שאמרו “המצב פה משוגע לגמרי!” אם זה בלימודים, בהורות, בעבודה או בשילוב של הכל יחד. המצב באמת משוגע לפעמים, גם אני הרגשתי ככה לפני כמה שנים ומאז אני פועלת להפוך את החיים שלי ושל הסובבים והסובבות אותי ל”שפויים” יותר.
את הפוסט הזה אני כותבת לכל מי שמרגישה או תרגיש בעתיד שהיא לא מצליחה להשתלט על המצב, זה קורה וחשוב לי שתזכרי קודם כל ש – את בסדר! ואשמח לשתף אותך בתקופה המשוגעת שהייתה לי + טיפים שעזרו לי לשרוד את השילוב של ההורות והלימודים ב-6 דקות של וידאו (או במלל מיד אחרי הוידאו).
שני פסים ורודים היו על המקל הלבן. אני עומדת מול המראה והבטן מתהפכת.
לא ציפיתי להם.
איך?
אחרי שכל כך התאמצתי להתקבל לתואר הזה, כנגד כל הסיכויים, בלי רקע בתחום, עם הפרעות קשב ודיסקלקוליה ב… תואר מדעי! איך אוכל לעשות את זה כשכבר עכשיו אני עושה לילות לבנים כדי להספיק לעמוד בציונים הנדרשים..?
איך אוכל להמשיך בלימודים כל כך אינטנסיביים. כשאני בהריון?
האם אפשר להיות גם אמא וגם סטודנטית?
ויותר מזה – האם אפשר להנות מהדרך..?
שמי רלי בריל, בוגרת האוניברסיטה העברית, אמא לשלושה ילדים שנולדו במהלך הלימודים. מייסדת קהילת אמהות באקדמיה.
הכל התחיל ביום שבו דרכתי במרכז הצעירים בעיר שלי. הייתי מבולבלת, אהבתי ללמוד תחומים מגוונים אבל לא ידעתי במה ארצה לעסוק. באותו היום גיליתי את מה שכל חיי סרבתי להפנים – אני הולכת ללמוד תואר מדעי!
בלי שום רקע בתחום ועם המון חששות החלטתי ללכת על זה.
החלק הקשה הראשון היה להתקבל לתואר – אבל לא ידעתי שזו רק ההתחלה.
החלק השני היה לשרוד את השנה הראשונה הידועה לשמצה- זו שכולם מדברים עליה כסנן – קשה, מלאה במבואות ובכללי דיי שוקיסטית לסטודנט המתחיל.
בגלל שהיה לי פער מאוד גדול להשלים, לקויות למידה וגם בעיות כלכליות, ויתרתי על המון שעות שינה ולמדתי יום ולילה כשלא עבדתי בעבודות מזדמנות.
זה לא היה פשוט בכלל, ואולי עכשיו זה יותר ברור למה הייתי כל כך מבולבלת כשראיתי את שני הפסים הורודים. אמנם הייתי בזוגיות של 8 שנים, זה היה קורה במוקדם או במאוחר וגם ככה הדודות כבר שאלו “מתי אתם מתחתנים?” אבל אני ידעתי שאין סיכוי לשלב את הלימודים המטורפים האלה עם הריון, לידה, הנקה ובכללי.. ילדים. אני הייתי היחידה בסביבה.
אבל משהו בי סרב לוותר.
לא על הלימודים ולא על ההריון הזה. עכשיו ידעתי שאני פשוט צריכה למצוא דרך לשלב בין השניים.
הדרך הייתה מלאה בניסוי וטעייה, עם שלל האתגרים בהריון, בלידה ולאחר מכן, תמיד מצאתי פתרונות שאיפשרו לי להמשיך לשלב את השניים והייתי שמחה לשתף אותך בשלושה עקרונות עיקריים שיקלו על התקופה הזו ואולי גם יהפכו אותה ליפה יותר.
אם זה חניה חינם מחודש שביעי או הארכת התואר ללא תשלום נוסף – כל הזכויות האלה נמצאות בחוק זכויות הסטודנט ועלייך לדעת אותן. בנוסף, בכל מוסד לימודים צריך להיות (ע”פ חוק) רכז או רכזת הורות האחראים על הרווחה שלך במוסד הלימודים תחת משרד דיקן הסטודנטים. תקבעי פגישה עוד בהריון ותבדקי את כל מה שמגיע לך מעבר – אם זה קורסים מסובסדים להשלמת החומר או סיוע אחר שאת יכולה לקבל לאחר הלידה.
ואם כבר דיברנו על סיוע.. דבר שני וחשוב מאוד –
תלמדי לבקש עזרה!
זה לא המקום להיות גיבורות על ולעשות הכל לבד- ממש לא. כשאת משלבת שני אתגרים כל כך מורכבים, את צריכה את כל העזרה שיש לעולם להציע. אם זה במטלות הבית, או אם זה סיוע לימודי, או אפילו לבקש מחברה טובה שתשמור על התינוק בשיעור החופשי כדי שתוכלי לסיים עוד כמה תרגילים בשיעורי הבית. קחי את כל העזרה שנותנים לך ויותר מזה! תלמדי לבקש. זה בהחלט לא פשוט אך זכרי שעתידך תלוי בזה.
אין טעם להיות מתוסכלת שאת לא מספיקה להיות 100% אמא ו100% סטודנטית, כרגע את אישה אחת עם שתי מטרות – להיות אמא נוכחת ככל האפשר ולסיים את התואר בהצלחה והנאה.
וותרי על עיסוקים שלא מקדמים אותך, גם אם זה אומר לאבד מעט מהשליטה ושתפי את האתגרים וההצלחות עם נשים במצבך, השיתוף מקל על החוויה והתמיכה מהסביבה עוזרת לצלוח אתגרים רבים.
למה את חושבת שפתחתי את קהילת אמהות באקדמיה? כדי שיהיה לי איפה להתבכיין 😉
הדבר השלישי ואולי החשוב מכולם זה…
להתמקד בצד הטוב של הסיפור
שמתי לב שהאופטימיות הצילה אותי ברגעי הקושי, כי כשאת אמא, כל מה שיכול להשתבש – משתבש, זה מרפי. כולנו נמצאות בסיטואציות האלה אך מי שמוצאת את הצד הטוב של הסיפור גם נהנת ממנו. ברגעי הקושי, נסי להתאמץ ולחשוב על דבר אחד טוב שקורה או יקרה בעקבות הסיטואציה הזו – רק אחד. כשאנחנו מתמקדות בטוב הפוקוס על הפרשנות השלילית יורדת ואנחנו מתפנות להנות מהרגעים הקטנים והטובים שבחיים.
ברגעים הקשים לי תמיד עזר לחשוב על זה ש – איזה כיף שבחרתי להגשים את עצמי בתחום שאני אוהבת! איזה מרגש זה..
ו… שהכל זמני.
הכל. גם כשתקופת המבחנים נראית כמו נצח – היא זמנית. גם כשהבחילות לא עוזבות אותך – זמני. גם כשהילד עם גזים ולא מפסיק לצרוח – זמני.
הם גדלים כל כך מהר, וגם אנחנו. במבט לאחור את תהי כל כך גאה ומסופקת, ולא רק את, גם משפחתך וילדיך שישאבו ממך השראה גדולה- וזה יקירתי – זה ניצחי.
אז אם הייתי מבקשת שתקחי איתך משהו אחד מהסיפור שלי זה שההגשמה העצמית שלך אפשרית! שיש אלפי אמהות סטודנטיות שעושות את זה כל שנה, שאת לא חייבת לבחור בין הורות ללימודים ובעיקר –
את לא לבד.
את גם אמא, לא רק. זכרי את זה.
אם מעניין אותך לשמוע עוד על הסיפור שלי באקדמיה ניתן להאזין לסיפור המלא בפודקאסט שאני מאוד אוהבת – פופקורן של ליאור פרנקל – פרק 195 – איך לעשות למרות הכל.
עוד משהו קטן עלי…
אני מאוד אוהבת את הסרטונים של TED
נחזור רגע לכותרת “אל תקראי לזה מצב משוגע”, הכותרת הגיעה אלי בעקבות הרצאת TED שנתקלתי בה במקרה והיא ממחישה טוב מאוד מהו מצב משוגע ולמה לא כדאי שנשתמש במונח הזה.
ד”ר דריה לונג היא רופאה בטיפול נמרץ ובהחלט יודעת מה זה להיות ב”מצב משוגע” אך בוחרת לקרוא לזה במילים אחרות שגורמות לנו לקחת יותר שליטה על המצב.
אני אהבתי את הגישה, ואת? מוזמנת להגיב, לשתף ולכתוב לי בכל עת.
אני חושבת שהדבר הכי קשה ( סליחה, מאתגר..) בלהיות אמא סטודנטית הוא ההרגשה הזו שאת לא מספיק. את לא מספיק טובה בלימודים, וזה ברור ומובן והגיוני, כי אין לך את הזמן שהיה לך קודם… ובכל זאת, לא מספיק.
את לא אמא מספיק טובה, כי גם כאן אין לך את הזמן להשקיע, להיות שם תמיד, להוציא את הילד מהגן כל יום ולעשות איתו את כל הדברים שרצית וחלמת לעשות כשחלמת אותו – כדי שהוא יקבל את כל כולך, ויהיה הילד הכי מושקע ומדהים בעולם (הוא מדהים בפני עצמו, כן? אבל בכל זאת, תכננת להשקיע יותר).
את לא בת זוג מספיק טובה, כי איפה יש לך זמן גם להשקיע בזוגיות עכשיו? ובגדול, את מפילה עליו את כל מה שאת לא מספיקה לעשות.. ובואי, גם לו יש חיים ועבודה ורצונות…
את גם ממש, אבל ממש ממש, לא מספיק בשביל עצמך. לא מספיק פנויה, לא מספיק מפתחת תחביבים, לא מספיק לוקחת רגעים של הפסקה, מרימה רגליים, ופשוט נחה. אוי ואבוי, כמה רגשות אשם יש לך אם את לרגע נחה, הרי יש כל כך הרבה דברים שאת יכולה ו*צריכה* לעשות ברגעים האלה ואת “מבזבזת” אותם על מנוחה..
רוצות להכיר יותר מקרוב את רוני, את המחקר שלה, את תהליך הקמת הפרויקט ואיך היא עושה הכל יחד?
מתוך הפודקאסט PhDO – איך לעשות יותר מהדוקטורט שלך. הפרק נמצא גם באפליקציות הפודקאסטים.
הפרויקט
בשנת תשפ”א, במקביל להתחלת הדוקטורט שלי בטכניון, הקמתי ביחד עם רלי בריל את פרוייקט #חכמאמא_חונכת ,פרויקט מנטורינג שנולד מתוך הצורך שלי ושל אמהות סטודנטיות רבות נוספות בתמיכה, בעיקר רגשית, בתהליך המטורף הזה של שילוב לימודים ואמהות. בדרך הצטרפו אלינו מרים קישינבסקי , מיה לקר ו- יעל שמס המהממות שבלעדיהן ובלעדי החונכות המתנדבות שלנו לא היינו יכולות לעשות את זה.
במהלך השנה ערכנו פיילוט שכלל כ-20 זוגות נשים מהממות, שתמכו אחת בשנייה, ועזרו לאמהות שחלקן היו על סף פרישה מהלימודים – לעבור את השנה, להתגבר על הקשיים, לסיים עוד שנה אל עבר התואר הנכסף, והכי חשוב- להבין שהן מסוגלות לעשות את זה! ושהן ממש לא צריכות לפרוש….אפשר לשלב
במעבדת הטכניון – רוני בן צבי אלימלך
היום אנחנו נמצאות בשלבים מתקדמים להכנסת הפרויקט באופן מסודר לטכניון ולאוניברסיטה העברית כבר בשנת הלימודים תשפ”ב, ופועלות שהחונכות תכלול גם מלגה למתנדבות (כי כל סטודנט צריך עזרה כלכלית, ובעיקר אמהות, שאין להן זמן למלגות שדורשות המון שעות התנדבות וגם ההוצאות שלהן גדולות יותר כמשפחה).
אז אני כותבת כדי לבקש מכן שני דברים:
1. אם מישהי מכירה גופים שירצו לתמוך בפרויקט הזה (כלכלית ובכלל) ולעזור לנו להרים אותו ברמה הארצית – בכל דרך – נשמח לשיתופי פעולה.
2. עד שנמצא תמיכה רחבה בפרויקט, הקמנו את האתר הזה שירכז את הזכויות, את המידע שחשוב לדעת כמו מלגות לאמהות, וכמובן – את כל פעילות הפרויקט. שתפו את האתר והקהילה 🙏
אנחנו מעריכות כל עזרה וכמובן – כל שיתוף – כדי שכל החכמאמות ידעו שאנחנו כאן כדי לעזור.
בשיא הקורונה – אוגוסט 2020 החלטתי שצריך לקום אתר לאמהות באקדמיה! שנה לאחר מכן אנחנו כאן, אחרי גיוס מוצלח של נשים מדהימות שהן ובני משפחתן תרמו לטובת האתר ונתנו את ברכתם וברכתן למען החכמאמות והחכמאמות לעתיד.
לצפייה בתוכנית “קול האקדמיה” ששודרה ברדיו החברתי הראשון בנושא האתר – לחצי על הלינק מתחת לתמונה.
החלטתי להקים את האתר כי הרגשתי שחשוב לאגד את כל התוכן החשוב שנאסף בקבוצת הפייסבוק שלנו. יש בה שפע של תכנים שיכולים לסייע לך במהלך התואר – מטרת האתר שלנו היא לאסוף את כל המידע החשוב במקום אחד מסודר ונגיש לכולן! כך שמי שאין לה פייסבוק תוכל להחשף לתכנים ולמידע והחיפוש יהיה הרבה יותר קל.
בהמשך יהיה גם פורום! כמו של פעם. שם יהיה מקום חמים לכל מי שרוצה לשאול, להגיב ולדון על עניינים של אמהות באקדמיה. גם כאן, חשוב שיהיה לנו מקום נוסף מלבד פייסבוק, כי הרי אין לדעת מה יקרה בהמשך והקהילה שלנו היא נכס לאמהות הסטודנטיות בארץ.
וכדי שיהיו עוד המון סיפורים טובים הקמנו את פרויקט “חכמאמא חונכת” – פרויקט חונכות ותמיכה לאמהות סטודנטיות וכמובן שחשוב שיהיה מקום של כבוד לפרויקט החונכות שלנו כדי שנוכל להפיץ אותו בכל המוסדות ולשתף את כל מה שמתרחש בזמן אמת ולגייס אלינו שיתופי פעולה נוספים ולגרום לפרויקט לצמוח בכל מוסדות הלימוד בארץ.
ובנתיים, עד שפרויקט החונכות יגיע לשלל המוסדות – שיהיה מקום לקורסים שאני מתכננת לשמירה על שפיות והתכווננות להצלחה והנאה בלימודים. בשנים האחרונות יצא לי להרצות בלא מעט מוסדות לימוד ואגודות בנושא שילוב הורות ולימודים וחשוב לי לתת את הכלים לכמה שיותר אמהות סטודנטיות וכאלה שבדרך. המטרה שלי היא לאגד במקום אחד את כל מה שיכול לסייע לך ולחכמאמות נוספות.
עוד סיבה מהממת(!) – שיהיה אפשר להזמין מדבקות ומגנטים אני יודעת שיש לא מעט חכמאמות שמחכות ממש בסבלונות לרכישת מדבקות ומגנטים! אני מקווה שזו תהיה תזכורת טובה לגאווה הענקית שכולנו צריכות להרגיש בדרך הלא פשוטה שבה בחרנו.
מגנט השראה לחכמאמא
מגנט השראה איכותי לחכמאמא – תזכורת לכוח שלך ולכוחה של קהילה ❤
זכויות! זכויות זה מה שמגיע לכן מתוקף החוק. חוק זכויות הסטודנט ליתר דיוק. ניתן לקרוא עליו כאן וניתן לקרוא עליו כאן או להציץ בתקציר של החוק בסיכום שערכנו עבורכן כאן למטה.
בנוסף, בינואר 2020 ערכנו מפגש זום מיוחד עם רביד נבו-תלם שדיברה איתנו על זכויות. יש לשים לב שהמידע תקף לתאריך זה ואם יתקיים מפגש נוסף בנושא זכויות – נודיע עליו בתפוצת המייל שלנו. רשומה?
לגזור ולשמור – סיכום הזכויות של הורים סטודנטים בישראל
אמהות באקדמיה? אבות בפקולטה? הריוניות באוניברסיטה? הנה לפניכן המידע על הזכויות שמגיעות להורים סטודנטים – קראו, שמרו והפיצו!
תודה להילית קראוס-ישראל ואורלי בן-אהרון היקרות מהמחלקה לפיתוח מנהיגות וקידום נשים ולרביד נבו-תלם המדהימה על שילוב כוחות שהביא להנגשת המידע להורים סטודנטים ברחבי ירושלים.
כסף, כסף, כסף.. נכון להיום אנחנו חייבות את המשאב הזב כדי לנוע בעולם, לקיים את משפחתנו, לרכוש הנאה, השכלה ועוד.
בינינו, נחמד שיש הרבה ממנו, הוא מאפשר לנו להגשים כל מיני חלומות ומטרות וכשיש לנו אותו בשפע אנחנו יכולות להיות רגועות יותר. בתור סטודנטיות רמת ההכנסה יורדת אוטומטית כי אנחנו צריכות להשקיע את רוב הזמן שלנו בלימודים עצמם.
מלגות הן אופציה טובה להכנסה בתקופת הלימודים, גם אם הן דורשות שעות התנדבות, לרוב הן שוות יותר משעת עבודה מזדמנת והערך המוסף גם מחמם את הלב. לא כולן, יש גם מלגות ללא שום תמורה, רובן תלויות במצב הסוציואקונומי שלך, אך יש גם יוצאות דופן כמו מלגות הצטיינות.
אני רוצה לשתף אותך בכמה תכנים שיצרתי כדי לאפשר לתקופה הזו להיות קצת יותר רגועה, לפחות בפן הכלכלי. כולנו יודעות כמה מורכב לאמהות לקבל מלגות, בעיקר כי חסר לנו מהמשאב היקר ביותר – זמן. בפרק קצרצר בפודקאסט שהקלטתי, כשפתחתי את אתר סטודנטים שיודעים, דיברתי על כמה אופציות להכנסה, ממליצה להתחיל בזה.
אפשר גם להקשיב דרך אפליקציות הפודקאסטים השונות לנוחיותך-
אחרי המבוא הקצר על כסף, מצרפת כאן פרק מתוך התוכנית קול האקדמיה על מלגות. הזמנתי את קרן עופרי, רכזת מלגות במרכז הצעירים כיוונים באשדוד, לדבר איתי על מלגות:
עוד מידע ממוקד על מלגות, הפעם כחלק מתוכנית הישגים שבה השתתפתי, תקבלי מידע ממוקד על מלגות אפשריות, יש הרבה לחיילות וחיילים משוחררים (עד 5 שנים) אבל לא רק. ממליצה בחום!
ולמי שמעוניינת לקבל מידע מפורט על כל מלגה, יש פלייליסט מלא (ומטורף!) ביוטיוב של הישגים.
אז מה עם מלגות לאמהות??
לצערי הרב, אין מלגות ייעודיות לאמהות. יש מלגה אחת בשם מלגת קציר לאמהות חד הוריות – למידע נוסף לחצי כאן.
אחד החלומות שלי הוא להוציא לפועל את פרוייקט מלגות לאמהות. כתבתי עליו רבות, ראיינו אותי בנושא ובימים אלה, בעזרת חכמאמא מהקהילה, רוני בן צבי אלימלך, אנחנו פונות לגופים השונים כדי להוציא אותה לפועל.
רוצה לשמוע עוד על הפרויקט? כתבנו עליו כאן יש לך קשר לעמותות וארגונים שירצו לסייע ולתרום להוצאת המיזם לפועל? דברי איתנו! כל מידע וכל עזרה יתקבלו בברכה.
עד שפרוייקט המלגות יצא בכל מוסד לימודים בארץ, נסתפק במלגות שמציעים ארגונים שונים למען קידום נשים.
נשים באשר הן ובעיקר כאלה שחוקרות ענייני נשים
נעמת, תנועת הנשים הגדולה בישראל, מעודדת נשים לשפר את מעמדן ולרכוש השכלה גבוהה, ומעניקה מדי שנה מלגות לסטודנטיות לתואר ראשון ושני הלומדות במוסדות אקדמיים מוכרים. לצורך קבלת המלגה כדאי שתהי חברה בנעמת או חברה בהסתדרות. גובה המלגה עומדת על 2,000 ש”ח וניתן להגיש בקשה החל מהשנה השנייה ללימודי התואר. גם כאן יש עדיפות לסטודנטיות הלומדות במסלולים טכנולוגיים ומדעיים אבל!! סטודנטיות לתואר שלישי העוסקות במחקרן בתחומי המגדר, קידום השוויון ומעמד האישה, רשאיות לקבל מענק מחקר בשווי 10,000 שקלים. נחמד לא? 🙂
על קרן איגוד הנשים האקדמאיות בישראל שמעת? זהו איגוד עולמי אך הנציגות הישראלית של האיגוד מעניקה מדי שנה מלגות בגובה של כ – 6,000 שקלים לסטודנטיות לתואר שלישי. לתואר שני יש מלגה אחרת והיא מתאימה בעיקר לעולות חדשות ולבנות העדה האתיופית.
לומדת במכללה האקדמית בנתניה? יש מלגה לנשים המוצעת על ידי חברת לוריאל ומיועדת לסטודנטיות לתואר ראשון מתחומי מדעי המחשב, ניהול מערכות מידע, ומנהל עסקים. את עולה חדשה מצרפת במקרה? אז גם את זכאית! שימי לב שמתגה זו דורשת שעות התנדבות בקהילה.
מכירה נשים חרדיות?
ארגון הסורופטימיסט הוא ארגון בינלאומי הפועל למען קידום נשים חרדיות המצטיינות בתחומן המקצועי. הארגון מעניק מלגות לנשים חרדיות המעוניינות לקבל סיוע במימון הלימודים האקדמיים. ספרי לחברות.
חובבת מדע וטכנולוגיה?
משרד המדע מציע מלגה מיוחדת לעוסקות בתחומי המדעים והטכנולוגיה לתלמידות תואר שני, תואר שלישי ופוסט דוקטורט למי שתשלב מחקר באקדמיה ובמגזר העסקי בכל תחומי המדעים. גובה המלגה עומדת על 50 אלף שקלים לתואר שני, 80 אלף לתואר שלישי, 100 אלף לפוסט דוקטורט. המלגה מתפרסמת בחודשי הקיץ. שווה לעקוב באתר משרד המדע.
גם גוגל תומכים בנשים שרוצות להצטיין בתחום המחשוב והטכנולוגיה וסטודנטיות מתאימות מקבלות מלגה בסך 7,000 יורו, גם לתואר ראשון וגם לתארים מתקדמים. לצורך מלגה זו כדאי להצטייד בהישגים אקדמיים, כישורי הנהגה ורקע מסויים ממנו את מגיעה. קצת עמום, אבל פשוט תגישי, אין מה להפסיד.
לזכר שולמית אלוני מעניק משרד המדע והטכנולוגיה מלגות מחקר לתארים מתקדמים. המלגה ניתנת לתקופה של שלוש שנים ועשויה להגיע עד לסכום של 250 אלף שקלים, שזה מכובד מאוד לכל הדעות. יש לשים לב שאת הבקשה למלגה ניתן להגיש רק לאחר קבלת אישור על הצעת הדוקטורט. בתמורה לקבלת המענק, תדרשי לתרום כ – 100 שעות של עבודה קהילתית בנושא חינוך מדעי – טכנולוגי. יש רק 4 כאלה בכל שנה, הלוואי ואת תזכי להיות אחת מהן. המלגה מתפרסמת מדי שנה בסביבות החודשים אפריל-מאי.
ארגון המדע, החינוך והתרבות של האו”ם (אונסק”ו) מעניק מדי שנה שתי מלגות לקידום דוקטורנטיות בשיתוף עם לוריאל ישראל ועם משרד המדע. מלגווה שווה במיוחד העומדת על 50 אלף שקלים. בת 35 ומטה? מעולה! זה מה שהם מחפשים, דוקטורנטית או פוסט דוקטורנטית בשלבים מתקדמים בתחום מדעי החיים – ביולוגיה, חקלאות, רפואה, ביוטכנולוגיה, רוקחות ועוד. תוכלי להגיש בתנאי שהמחקר שלך אינו כולל ניסויים בבעלי חיים ואינו קשור בתחום הקוסמטיקה. (האמת, התרגשתי..).
מי לא מכירה את מארי קירי? אם הגעת לשלב הפוסט-דוק זו מלגה בשבילך. האיחוד האירופי מעניק מלגות הניתנות כמשכורת לנשים על שם המדענית מעוררת ההשראה שזכתה בפרס נובל בכימיה ובפיזיקה. המלגה כוללת זכויות סוציאליות (כמו ביטוח לאומי ופנסיה) ומענק הקצבות לביטוח בריאות, גן לילדים, קורסי שפה וקצבה חודשית קבועה. מלגה שווה לכל הדעות! תגישי!!!
גם מכון ויצמן מעניק מלגות פוסט דוקטורטנטיות שסיימו את הדוקטורט בהצטיינות במדעי המחשב, מתמטיקה, פיזיקה, ביולוגיה וכימיה. גם כאן יש הגבלת גיל – עד 40. בנוסף, את צריכה שתהיה לך אזרחות ישראלית ואישור על כך שהתקבלת לפוסט דוקטורט בחו”ל. המלגה – 20 אלף דולר למשך שנתיים.
יתכן וקיימות מלגות נוספות, אם שמעת על כאלה, עדכני אותן ונוסיף לרשימה.
לסיכום
עוד יש תקווה, אני מאמינה שנצליח להגיע למצב שבו אישה בישראל לא צריכה לבחור בין הקמת משפחה לבין לימודים אקדמיים, התפתחות והגשמה, לפחות לא בגלל כסף.
מילה אחרונה וחשובה ביותר – ממליצה בחום לעשות את הדבר החשוב ביותר – להגיש!!
שלך, רלי.
רוצה לעזור לנו להוסיף מלגות לנשים בפוסט? כתבי לנו!
כמומחית בתחום הייעוץ האקדמי לאמהות, אני אוהבת להתמקד לא רק בשאלה “מה ללמוד לתואר?” אלא גם ב”למה ללמוד?”. בקהילה שלנו אמהות באקדמיה, חקרתי את המוטיבציות העמוקות שמניעות אמהות לצעוד בשבילי האקדמיה. התשובות שקיבלתי היו מגוונות ומרתקות, חושפות את המורכבות והעוצמה של החלטה זו.
הסיבה הנפוצה ביותר עסקה ב- עתיד המקצועי.
אין ספק כי תואר מטיב עם עתידנו המקצועי, מקדם ופותח לנו הזדמנויות בעתיד.
נכון שלא בכל תחום התואר קובע אך תחומים הדורשים תעודה ספציפית כמו עריכת דין, רפואה, ראיית חשבון ועוד, בהחלט מחייבים תואר, סטאז’ ומבחן ממשלתי ככה שאין לאן לברוח.
גם במקצועות שבהם אין חובת תואר אקדמי, התואר פותח לנו הזדמנויות רבות, יצירת קשרים עם מרצות ומרצים העוסקים בתחום וקולגות לעתיד שלומדים איתנו.
“כי חייב”
אם זה מהחינוך הרוסי או האמריקאי (כפי שציינו בתגובות לפוסט) חכמאמות רבות צועדות באקדמיה “כי חייב”, כי זו לא אופציה מבחינתן לא ללמוד לתואר. אכן, למשפחה שלנו ולתרבות הסובבת אותנו יש השפעה רבה על הבחירות שלנו. כאן חשוב לזכור להיצמד למצפן שלנו, למה שאנחנו באמת רוצות כי הדרך לחכמאמות מאתגרת גם כך, אז לפחות שנהנה ממנה ולא מבחירות של אחרים עבורנו.
מאהבה לידע
חכמאמות רבות ציינו כי הן בחרו ללמוד מתוך אהבה ללמידה וידע, או כמו שאני נוהגת לומר – סוג של אינפורמיישן ג’אנקיז שכאלה. אנחנו אוהבות ללמוד ולגלות דברים חדשים, התואר מרגש אותנו וכל קורס (טוב, כמעט כל קורס) מביא אותנו לשחרר הורמונים טובים שמחממים את ליבנו. חכמאמות כאלה לא יודעות שובע מלמידה ואין כמו תואר שלם כדי לספק את היצר המוזר הזה.
אופציה להרוויח יותר
הרבה חכמאמות ציינו שהתואר יועיל לעתידן הכלכלי.לרוב, התואר לא יהפוך אותנו למליונריות, אך לרבות מאיתנו הוא יעלה את המשכורת בעוד כמה שקלים וזו בהחלט סיבה טובה.
הגשמת חלום
זה נכון שהתואר הוא לא המטרה אלא אמצעי, אך לרבות מאיתנו התואר הוא סוג של הגשמת חלום. יש כאלה שרוצות מכונית יוקרה או טיול מסביב לעולם.. אנחנו רוצות תואר! (גם. גם תואר). התחושה של להשיג משהו מאתגר כל כך, לעבור את כל הפיתולים הלימודיים והרגשיים שבדרך, לצלוח את כל האתגרים ולקבל את התעודה הזו בסוף למרות הכל – ללא ספק מרגיש כמו הגשמת חלום.
הדוגמה שאנו נותנות לילדנו
סיבה מרגשת במיוחד הייתה כי אנחנו משמשות דוגמה לילדנו, מראות להם (ובמיוחד להן) שאין דבר העומד בפני הרצון ואם יש מטרה אז יש גם דרך, ולא דרך אחת נכונה אלא – אינסוף. בתוכנית שלי – קול האקדמיה עם רלי בריל – בפרק מספר 5, ראיינתי את פרופ’ יפעת מילר, ששיתפה אותנו בדרכה באקדמיה, בהתמודדויות ובגאווה הגדולה. מוזמנות לצפות או להאזין לפרק המרגש –ממש כאן.
למען ההתפתחות העצמית ותחושת המסוגלות העצמית
התפתחות אישית ומסוגלות עצמית הלימודים האקדמיים מהווים פלטפורמה מצוינת להתפתחות אישית ולחיזוק תחושת המסוגלות העצמית. ההתמודדות עם אתגרים אקדמיים מחזקת את הביטחון העצמי ואת היכולת להתמודד עם אתגרים בכל תחומי החיים.
תחושת הסיפוק
עבור רבות, השגת תואר אקדמי היא הגשמת חלום ילדות. זו תחושת סיפוק עצומה לעמוד באתגר מורכב כל כך ולהצליח בו.
כי נוצרה הזדמנות למימון הלימודים
מימון התואר זו נקודה רגישה אצל הרבה סטודנטיות וסטודנטים ופי כמה וכמה לאמהות סטודנטיות ש”נופלות בין הכיסאות” ולא זכאיות למלגות או שאין ביכולתן להשקיע שעות במלגות הדורשות התנדבות.
אם נוצרה הזדמנות למימון הלימודים – מצוין! זה בהחלט יכול להועיל, אך קחו בחשבון שכסף נזיל מגיע לעיתים רחוקות בהפתעה וכדאי ורצוי לתכנן את ההוצאות, ההכנסות ובכלל את תזרים הכספים שלנו.
נטוורקינג זו לא מילה גסה ומלבד העובדה כי הרבה מהסטודנטיות והסטודנטים שלומדים איתכם יהפכו לקולגות, לימודי תואר זוהי דרך מצוינת להכיר אנשים חדשים שאוהבים את אותם התחומים שאנחנו אוהבות. כמו שמספרים על החבורות שנוצרות בשירות הצבאי, ככה גם באקדמיה, אנחנו מוצאות לעצמנו חברים וחברות ומבלים איתם את רוב שעות היממה. זה נכון שלחכמאמות יש פחות זמן ליצירת קשרים חברתיים אך זוהי הזדמנות טובה לעשות זאת ואולי אפילו ליצור קליקת חכמאמות שמבינות זו את זו.
בונוס –
סיבה אחת שריגשה אותי במיוחד-
חכמאמא שבחרה ללמוד משפטים כדי להגן על עצמה.
חכמאמא יקרה,
כל סיבה היא סיבה טובה
כל עוד את שלמה איתה.
את, ולא אף אחד אחר.
אם את מתלבטת לגבי לימודים אקדמיים או מתמודדת עם אתגרים בדרך, אני כאן בשבילך. כמומחית בליווי אמהות באקדמיה, אני מציעה ייעוץ אישי מקיף שיעזור לך לנווט בהצלחה את המסע האקדמי שלך. השקעה קטנה היום יכולה לחסוך לך זמן, כסף ותסכול רב בעתיד. צרי איתי קשר עוד היום לקביעת פגישת ייעוץ.
להצטרפות לקהילה שלנו בפייסבוק – לחצי כאן ועני על כל השאלות בכניסה.
אני יודעת שיש לא מעט חכמאמות שמחכות ממש בסבלונות לרכישת מדבקות ומגנטים! אני מקווה שזו תהיה תזכורת טובה לגאווה הענקית שכולנו צריכות להרגיש בדרך הלא פשוטה שבה בחרנו. 
