נתחיל מההתחלה – אין כזה דבר ניהול זמן לאמהות סטודנטיות!! (ואם מישהו אמר לך שכן, שיעשה לך בייביסיטר כשהילדים חולים בדיוק ביום המבחן!!).

מתנצלת על כל סימני הקריאה… אבל בואי נתחיל בכנות.
אני לא מאמינה בניהול זמן לאמהות סטודנטיות או בכלל.
למען האמת? אני חושבת שזו אחת ההונאות הכי מעודנות של העולם המודרני.
כי בינינו… מה זה “לנהל זמן” כשיש לך ילד עם חום, דדליין לעבודה סמינריונית, תור לרופא שיניים, ועגלה שצריך להעלות לקומה שלישית בלי מעלית?

מה כן אפשר לנהל?
משימות. סדרי עדיפויות. תקוות. נשימות.
אבל זמן? הוא רץ. ואם את אמא סטודנטית הוא רץ בלי להסתכל אחורה 😬

תרחיש שגרתי, כמעט מדי:

את קובעת לעצמך בלוק לימודים של שעתיים בין 9:00 ל-11:00.
הכנת קפה או תה, סידרת את השולחן, פתחת את המחשב…
9:03 – טלפון מהגננת… הילדה העלתה חום.
ובום! לא ניהול זמן ולא נעלים… אנחנו מדברות כאן על ניהול משבר.

החיים עצמם: הרגע שבו הבנתי שאין לי שליטה (וזה בסדר)

עברתי לא מעט כדי להבין את זה.
למדתי לתואר ראשון בלתי אפשרי (מדעי בע”ח 165 נק”ז ב3 שנים) בלי שום רקע מדעי, עם דיסקלקוליה, הפרעות קשב ואתגרים כלכליים… בנוסף לכל זה – גיליתי שאני הולכת להיות אמא!!!!
תוך כדי לימודים מאודדדד עמוסים, עברתי הריון, לידות, הנקה, חיתולים, עבודה, ועוד לימודים…

וזה לא הסתיים שם. במהלך החיים לא הסתפקתי בלשבת בשקט… התרגלתי לאקסטרים!
אחרי שהקמתי קהילה (חכמאמא) ועסק הקמתי גם עמותה (Wisemama), שלושה אתרים, ארבעה פודקאסטים וכל זה תוך כדי משרה מלאה.
והייתי (ועודני) כל הזמן ב… סוג של ג’ינגול, אבל למדתי לעשות את זה בהנאה, גם כשמרפי מגיע.

אז איך עשיתי את זה?

לא עם שליטה, אלא עם הבנה.
הבנתי שאני לא אמורה להספיק הכל.
אני צריכה לקבל החלטה מה חשוב לי באמת ולוודא שזה ריאלי.
ומה עם השאר? מממ… תיכף נראה.

הנה כמה תובנות קטנות שעשו לי סדר בטירלול הזה:

🟣 1. לתכנן לגרוע מכל, ולקוות לטוב ביותר….

זה משפט שאמא שלי אמרה לי לא מעט מגיל קטן. כי כשאני מתכננת את השבוע, אני לוקחת בחשבון שתהיה לפחות תקלה אחת. אז אני לא נבהלת, אני מתכוננת!

🟣 2. לא כל משימה שווה את האנרגיות שלי

אם אני נותנת לך לעשות רשימה, בלי למצמץ יש לך איזה 20 דברים לפחות – להיום!!!
אבל שתינו יודעות שיש דברים שהם חובה ויש דברים שהם “Nice to have” ועוד כל מיני סוגים באמצע.
תעצרי רגע ותחשבי מה הכי חשוב לך כרגע, מה חייב להתבצע? (רמז קטן: לא כל הרשימה!!).

🟣 3. גוגל קלנדר זה החיים

אני לא מגזימה.
היומן שלי הוא סוג של שותף לדרך, במיוחד שאני מנהלת כמה חיים מקבילים (דיי ג’וב, עמותה, עסק, קהילה… אהה ובואו לא נשכח שאני אמא ל-3 ילדים, 2 כלבים ומלאאא עציצים… עם בן זוג שעובד שבועיים בלב ים כל חודש ואני מתפעלת הכל לבד 🤯).
ויש אפילו שיטה שאני מלמדת בקורס שלי איך לעבוד איתו חכם, לא רק יפה ומסודר, אלא איך ממש לגרום לו לעבוד.

🟣 4. משימות אקדמיות ואישיות חיות יחד

שתינו יודעות שהעולם לא עוצר כי יש לנו עבודה להגיש (קצת מבאס, אבל זו האמת).
אז אני בודקת מה הדרך הטובה ביותר שאני כרגע מסוגלת לשלב בה משבצת של משימה לימודית בין לבין לבין…
בואו נגיד ש…. יצא (לא פעם) שהילדודס נרדמו מסיפור לפני השינה שכלל תאי דם לבנים שנלחמים בחיידקים 😅

🟣 5. להסתכל אחורה, לא רק קדימה

אני יודעת שהעולם אומר – “הביטי קדימה!!!” וכל זה… אבל אם את כבר מתכננת תכנונים, תלמדי מה עובד לך ומה פחות. איך לדעת על מה להסתכל?

בשביל זה בניתי את הקורס: ניהול לו”ז לחכמאמות (ולא ניהול זמן לאמהות סטודנטיות!)

לא עוד קורס “איך לקום ב-5 בבוקר”.
לא עוד “תעשי יותר, תשני פחות”.

אלא קורס מוקלט, קליל, בגובה העיניים, שמדבר על:

• איך לתכנן בלי לקרוס (ובעיקר איך להגיע מוכנה לתקופת המבחנים)
• איך להבין מה באמת צריך להיות ביומן
• מה עושים כשאין לך מושג כמה זמן יש לך בכלל
• למה המחזור החודשי חשוב בלו”ז שלך
• איך נראות הפסקות אמיתיות לאמהות
• ולמה אנחנו צריכות לתכנן גם את הזמן האישי ולא רק את האקדמי

זה הקורס היחידי בארץ שנוצר מחכמאמא לחכמאמות!
קורס שכולל גם את הצד האקדמי, גם את האישי וגם את החיבוק שאת צריכה בדרך ממישהי שיודעת בדיוק מה את עוברת💕

לסיכום (כי אנחנו באקדמיה, אז חייב):

את לא צריכה יותר זמן כדי לנהל את הזמן (סליחה, משימות) כאמא סטודנטית.
את צריכה יותר הבנה, פחות רגשות אשמה, ויומן שמדבר את השפה שלך.
אני יותר ממזמינה אותך לקבל את הקורס שיתן לך את הכלים שאת צריכה כדי לעבור את השנה הזו עם חוויה אישית מחזקת.

כמה נקודות חשובות:

💻 הקורס פתוח לצפייה מיידית! ונשאר פתוח ללא הגבלת זמן.
✨ הוא מחולק לחלקים קטנים כדי שתוכלי לצפות קצת בכל פעם (או בבינג’, תלוי בך).
🎁 והמחיר עכשיו סמלי במיוחד! כדי לא להוסיף עוד עומס כלכלי (מוזמנת לכתוב לי לקבלת הקופון).

💬 הטבה נוספת – מחיר הקורס ששילמת יורד ממחיר פגישה אישית איתי!
לפעמים עולה צורך לשאול שאלות לאחר הקורס הספציפי הזה. אני מבינה שיש דברים שהם מיוחדים רק לך.
אז שימי לב – רק מי שרוכשת וצופה בקורס המלא מקבלת פגישה במחיר מיוחד, כך אדע שיש לך כבר את כל הכלים ונשב יחד להתאים ולדייק את מה שחשוב לך.

ואם לא ציינתי, זה בהחלט הקורס שיעזור לך להפסיק להרגיש אשמה ולהתחיל להרגיש גאווה.

הקורס כאן 👉
בואי נתכנן תכנונים,
רלי

“אני רוצה להיות אמא נוכחת, אבל גם לא לוותר על ההתפתחות האישית שלי.”

המשפט הזה חוזר אליי שוב ושוב, בעשרות וריאציות שונות, בכל פעם שאני מדברת עם אמהות שמתלבטות האם לבחור באקדמיה או בתעשייה ואיך ייראה הפרק הבא בחיים שלהן. בין אם הן אחרי לידה ראשונה, אחרי דוקטורט או בשיא הקריירה, ההתלבטות בין האקדמיה לתעשייה בוערת.

אז בואי נדבר על זה רגע, בגובה העיניים.

מה היתרונות והחסרונות של עבודה בתעשייה עבור אמהות?

נתחיל ממה שהכי מעסיק את רוב האוכלוסיה – כסף!

העולם של ההייטק והתעשייה מציע שכר גבוה יותר, קידום מהיר, תנאים מעולים ואופק אפשרי להתקדמות. אבל הוא גם מגיע עם מערכת שעות שלפעמים מתנגשת עם החיים עצמם, במיוחד אם את רוצה להיות אמא שמוציאה מהגן ב-15:30 או לוקחת יום חופש באמצע השבוע כשהילד חולה ללא רגשות אשמה או מבטים כועסים.

ואני מסייגת מיד – יש חברות ממש טובות עם בוסיות ובוסים מעולים, יש מקומות עם גמישות, יש נשים מדהימות שפרצו את הדרך ומצליחות להנות גם עם הילדים – אני בעצמי עובדת בהייטק מהנוחות של הבית ומצליחה לשלב את כל האהבות שלי (ויש לי ל מעט עיסוקים). העניין הוא שלפעמים לוקח זמן למצוא בדיוק את מה שאת מחפשת, במיוחד כג’וניורית.

מי שמתחילה את המסע שלה בתעשייה ישר אחרי התואר, במיוחד אחרי תקופה באקדמיה, עלולה להיתקל באתגרים של מציאת משרה התחלתית, שלפעמים לא תואמת את הציפיות או את רמת ההשכלה. לא תמיד קל למצוא עבודה כג’וניורית, והמעבר מהעולם התיאורטי של האקדמיה לפרקטיקה של התעשייה דורש הסתגלות. יש תחרותיות, שכר התחלתי שיכול להפתיע לרעה, והרגשה של “עוד לא הגעתי למה שאני באמת שווה”. זה לא אומר שזו לא דרך מצוינת, אבל חשוב לדעת שגם שם, לא הכל נוצץ בהתחלה.

בנוסף, בניגוד לאקדמיה, בתעשייה יש לעיתים דדליינים נוקשים, יעדים ברורים ובוסים שמודדים אותך לפי תוצאות. מדובר בעולם שבו זמן שווה כסף (תרתי משמע) ולכן הלחץ בהתאם. אין הרבה מקום לזמן חשיבה, טעייה, או מרחב להתפתחות פנימית איטית (ושוב מסייגת, יש ויש). לפעמים זו תחושה של מרוץ, במיוחד כשאת צריכה להוכיח את עצמך שוב ושוב. גם הסיכון לפיטורין קיים, במיוחד כשלא עומדים ביעדים. וזה הבדל מהותי מהאקדמיה, שם המוטיבציה היא לרוב פנימית, מגיעה מתוך סקרנות, תשוקה לנושא, ורצון להבין את העולם יותר לעומק ולא מתוך לחץ חיצוני לעמוד ב-KPI’s (המדדים והיעדים שקבעו כהצלחה).

האם אקדמיה מתאימה לאמהות שרוצות חופש וגמישות?

איך נראית הדרך להפוך לחוקרת באקדמיה?

המסע האקדמי הוא ארוך ולא תמיד פשוט. הוא מתחיל לרוב כמאסטרנטית או דוקטורנטית, תחת מלגה נמוכה שלא משתווה לשכר בתעשייה. משם, ממשיכים, אם בוחרים בכך, לפוסט-דוקטורט (לרוב בחו”ל, ואם נודה בכך דיי חייב שיהיה בחו”ל וזה כבר נושא מורכב לפוסט אחר), וגם הוא אינו מתגמל כלכלית במיוחד. רק לאחר שלבים אלו מתחיל המסלול הארוך והלא ודאי לקבלת משרה באקדמיה, וגם היא לא רק מחקר נטו.

משרה באקדמיה כוללת הרבה יותר ממחקר – יש גם רכיב משמעותי של הוראה, תכנון קורסים, בחינות, הנחיית סטודנטים, ולא מעט התעסקות בירוקרטית מול מוסדות, מענקים ונהלים. חשוב לדעת שזהו מסלול שמצריך נשימה ארוכה, אהבה אמיתית לעולם המחקר, וסבלנות. המון סבלנות.

האקדמיה מציעה סוג מאוד ייחודי של חופש – לא רק אינטלקטואלי, אלא גם תפעולי. יש בהחלט מקום לגמישות בשעות, ניהול עצמי של הזמן, והיכולת לבחור את הקצב שלך, אבל זה מאוד תלוי בשני דברים: האם את רואה את המחקר שלך כמו עוד ילד אהוב, כזה שלפעמים מייאש אותך אבל את עדיין אוהבת אותו ורוצה שיצליח, והאם (בשלבים הראשונים) בחרת מנחה שתומך בך ובאימהות שלך.

הקשר בין מנחה תומך לבין הצלחה באקדמיה כאמא

יש מנחים שמבינים היטב את המורכבות של החיים שלך כאמא, ויש כאלה שפחות. לכן, בחירת מנחה היא קריטית! כתבתי על זה פוסט נפרד עם טיפים והמלצות על מנחות ומנחים תומכים (ואפשר למצוא שם גם שמות של כאלה שממש כדאי להכיר!).

מצד שני, האקדמיה יכולה גם להיות מתסכלת, עם חוסר ודאות תעסוקתית, תהליכים איטיים ומבנה שמרני שלא תמיד רואה אותך. הכול תלוי במוסד, בתחום, במנחה, וגם בך – כמה את מוכנה להיכנס לזה בלב שלם, וכמה תמיכה יש לך בבית, במיוחד כשזה מצריך מעבר לכמה שנים לחו”ל.

יש מי שימצאו באקדמיה בית אמיתי לשלב בין הורות לעשייה משמעותית, ויש מי שיתקלו בקשיים כלכליים, בעומסים בלתי נגמרים, ובהרגשה שהן לבד במערכה. הכול תלוי במשתנים שונים וגם בך: באיזה שלב את נמצאת בחיים, כמה תמיכה יש לך בבית, מה הכי חשוב לך עכשיו ועל מה את מוכנה לוותר כדי שזה יקרה.

איך מקבלים החלטה חכמה בין תעשייה לאקדמיה?

אם את עדיין תוהה האם בכלל כדאי לעשות דוקטורט? מה זה דורש? ומה זה אומר להיות אמא סטודנטית? דיברתי בדיוק על זה בשני פרקים בפודקאסטים שלי:

🎧 האם לעשות דוקטורט? – פרק שעוזר להבין מה באמת כולל המסלול הזה, ומה חשוב לבדוק לפני שמתחייבים.

🎧 האם להיות אמא סטודנטית ? – פרק שמדבר בגובה העיניים על השילוב המאתגר והמרתק הזה, עם תובנות מהשטח (מתואר ראשון ועד דוקטורט).

🎧 האם לעשות פוסט בחו”ל? – פרק שמדבר על יציאה לפוסט עם כל המורכבויות שבדבר.

שלב ראשון: לרשום את כל השיקולים שחשובים *לך*!!!

לפני הכול, עצרי רגע וכתבי את כל השיקולים האישיים שחשובים לך! בהקשר למשפחה, לקריירה, למשמעות, לתנאים, ללחץ, לגמישות, ולמקום שבו את רוצה להיות בעוד כמה שנים. כל אחת והסט שיקולים שלה.

הנה כמה שיקולים לדוגמה:

שאלות שיכולות לעזור לך לבחור את הדרך שלך

אני מאמינה שאין מסלול אחד שמתאים לכולן. אבל יש דרך לגלות מה שלך – דרך חקירה, שיח, שאלות טובות, וגם ניסוי וטעייה.

כשאני מלווה אמהות שחוקרות את הצעד הבא, אנחנו לא רק בודקות את התנאים, המלגות או היצע העבודה. אנחנו שואלות שאלות עמוקות:

• מה מרגש אותך באמת באמת?
• מתי את מרגישה שהזמן שלך מנוהל על ידך ולא על ידי אחרים?
• איזה מודל של אמהות חשוב לך להיות?
• ואיזה מודל נשי את רוצה שהילדים שלך יכירו?

השוואה בין אקדמיה לתעשייה – טבלת שיקולים לאמהות

החדשות הטובות! אפשר גם וגם – לשלב בין אקדמיה לתעשייה

יש תחושה לפעמים שצריך לבחור – או אקדמיה או תעשייה.
אבל האמת? אפשר גם וגם. יותר ויותר חוקרות משלבות בין השניים: חוקרות באקדמיה ומובילות במקביל ייעוץ, שיתופי פעולה, ואפילו סטארטאפים שמבוססים על הידע שלהן. כן, גם פרופסוריות מקימות חברות מצליחות! ויש גם את הצד השני של מקומות עבודה ששולחים אותך לחקור בקדמיה כדי להתמקצע ולהתמחות בתחום ספציפי על חשבונם!
אם יש לך תשוקה גם למחקר וגם ליישום – את לא חייבת לוותר. לפעמים דווקא בחיבור בין העולמות יכולה להיות הפריצה הכי גדולה שלך.

סיכום: מה באמת מתאים לך עכשיו?

אז מה בא לך לעשות? ברצינות. מה מושך אותך? מה מדליק לך את הניצוץ בעיניים?

אם את אוהבת לחקור – אפשר לעשות את זה גם באקדמיה וגם בתעשייה. השאלה היא איפה את רוצה לחקור, ובאיזה אופן (בדרך כלל התקציב גדול יותר בתעשייה, אבל זה גם תלוי, ראיתי מעבדות מאוד עשירות ומקומות בתעשייה עם תקציבים מומגבלים במיוחד… גם זה שיקול כשמחליטים איפה לחקור).

אוהבת בוסים על הראש או פחות? אז באקדמיה יש קצת פחות תחושה של בוס ויותר תחושה של הנחייה. נכון, יש מנחות ומנחים שיותר דומים לבוסים, ויש גם בתעשייה מנהלות ומנהלים נדירים שמאמינים בהובלה בגובה העיניים – אבל לפעמים גם להם יש בוסים, והבוסים האלה מודדים תוצאות ויעדים. ככה זה כשמדובר בכסף.

ואגב, גם באקדמיה יש יעדים כדי להתקדם, יש לחץ, פרסומים, מענקים, פרויקטים. אבל הלחץ הזה נובע לרוב מהמוטיבציה הפנימית שלנו… מהרצון להבין, ליצור ידע, ולתרום לעולם המחקר, או לפחות כדי שזה יגיע משם 🙂

וכשאני חושבת על זה, אם בוחרים עבודה שטוב לנו בה, שהיא משמעותית ומעניינת, אז גם היעדים הופכים למרגשים. לא מטרד, אלא שלב בדרך.

אז תדברי על זה. תחשבי על זה. תבדקי עם עצמך – מה בא לך עכשיו? ומה בא לך בעוד חמש שנים?

ואם את מרגישה שאת בתחילת החקירה, אני פה. כתבתי על זה, דיברתי על זה בפודקאסטים, יצרתי תכנים בדיוק בשביל נשים כמוך.

רוצה להמשיך לחקור את זה יחד?

אני מזמינה אותך למפגשי “לחקור את העתיד” – סדרת מפגשים שבהם נעמיק יחד בהתלבטויות האלה, נשתף, נברר וניצור בהירות אישית האם האקדמיה או התעשייה היא הבחירה הטובה ביותר עבורך.

להצטרפות וקבלת עדכונים על תאריכים ומיקומים, אפשר להצטרף לקבוצת הוואטסאפ בלינק הזה.
ובינתיים… מה מרגש אותך בחיים האלה כרגע?

תכתבי לי,
רלי

כמומחית בתחום הייעוץ האקדמי לאמהות, אני אוהבת להתמקד לא רק בשאלה “מה ללמוד לתואר?” אלא גם ב”למה ללמוד?”. בקהילה שלנו אמהות באקדמיה, חקרתי את המוטיבציות העמוקות שמניעות אמהות לצעוד בשבילי האקדמיה. התשובות שקיבלתי היו מגוונות ומרתקות, חושפות את המורכבות והעוצמה של החלטה זו.

1. הסיבה הנפוצה ביותר עסקה ב- עתיד המקצועי. 

אין ספק כי תואר מטיב עם עתידנו המקצועי, מקדם ופותח לנו הזדמנויות בעתיד. 

נכון שלא בכל תחום התואר קובע אך תחומים הדורשים תעודה ספציפית כמו עריכת דין, רפואה, ראיית חשבון ועוד, בהחלט מחייבים תואר, סטאז’ ומבחן ממשלתי ככה שאין לאן לברוח. 

גם במקצועות שבהם אין חובת תואר אקדמי, התואר פותח לנו הזדמנויות רבות, יצירת קשרים עם מרצות ומרצים  העוסקים בתחום וקולגות לעתיד שלומדים איתנו. 

2. “כי חייב”

אם זה מהחינוך הרוסי או האמריקאי (כפי שציינו בתגובות לפוסט) חכמאמות רבות צועדות באקדמיה “כי חייב”, כי זו לא אופציה מבחינתן לא ללמוד לתואר. אכן, למשפחה שלנו ולתרבות הסובבת אותנו יש השפעה רבה על הבחירות שלנו. כאן חשוב לזכור להיצמד למצפן שלנו, למה שאנחנו באמת רוצות כי הדרך לחכמאמות מאתגרת גם כך, אז לפחות שנהנה ממנה ולא מבחירות של אחרים עבורנו. 

3. מאהבה לידע

חכמאמות רבות ציינו כי הן בחרו ללמוד מתוך אהבה ללמידה וידע, או כמו שאני נוהגת לומר – סוג של אינפורמיישן ג’אנקיז שכאלה. אנחנו אוהבות ללמוד ולגלות דברים חדשים, התואר מרגש אותנו וכל קורס (טוב, כמעט כל קורס) מביא אותנו לשחרר הורמונים טובים שמחממים את ליבנו. חכמאמות כאלה לא יודעות שובע מלמידה ואין כמו תואר שלם כדי לספק את היצר המוזר הזה. 

4. אופציה להרוויח יותר

הרבה חכמאמות ציינו שהתואר יועיל לעתידן הכלכלי. לרוב, התואר לא יהפוך אותנו למליונריות, אך לרבות מאיתנו הוא יעלה את המשכורת בעוד כמה שקלים וזו בהחלט סיבה טובה. 

5. הגשמת חלום

זה נכון שהתואר הוא לא המטרה אלא אמצעי, אך לרבות מאיתנו התואר הוא סוג של הגשמת חלום. יש כאלה שרוצות מכונית יוקרה או טיול מסביב לעולם.. אנחנו רוצות תואר! (גם. גם תואר). התחושה של להשיג משהו מאתגר כל כך, לעבור את כל הפיתולים הלימודיים והרגשיים שבדרך, לצלוח את כל האתגרים ולקבל את התעודה הזו בסוף למרות הכל – ללא ספק מרגיש כמו הגשמת חלום.

6. הדוגמה שאנו נותנות לילדנו

סיבה מרגשת במיוחד הייתה כי אנחנו משמשות דוגמה לילדנו, מראות להם (ובמיוחד להן) שאין דבר העומד בפני הרצון ואם יש מטרה אז יש גם דרך, ולא דרך אחת נכונה אלא – אינסוף. בתוכנית שלי – קול האקדמיה עם רלי בריל – בפרק מספר 5, ראיינתי את פרופ’ יפעת מילר, ששיתפה אותנו בדרכה באקדמיה, בהתמודדויות ובגאווה הגדולה. מוזמנות לצפות או להאזין לפרק המרגש –ממש כאן.

7. למען ההתפתחות העצמית ותחושת המסוגלות העצמית

התפתחות אישית ומסוגלות עצמית הלימודים האקדמיים מהווים פלטפורמה מצוינת להתפתחות אישית ולחיזוק תחושת המסוגלות העצמית. ההתמודדות עם אתגרים אקדמיים מחזקת את הביטחון העצמי ואת היכולת להתמודד עם אתגרים בכל תחומי החיים.

8. תחושת הסיפוק

עבור רבות, השגת תואר אקדמי היא הגשמת חלום ילדות. זו תחושת סיפוק עצומה לעמוד באתגר מורכב כל כך ולהצליח בו.

9. כי נוצרה הזדמנות למימון הלימודים

מימון התואר זו נקודה רגישה אצל הרבה סטודנטיות וסטודנטים ופי כמה וכמה לאמהות סטודנטיות ש”נופלות בין הכיסאות” ולא זכאיות למלגות או שאין ביכולתן להשקיע שעות במלגות הדורשות התנדבות. 

אם נוצרה הזדמנות למימון הלימודים – מצוין! זה בהחלט יכול להועיל, אך קחו בחשבון שכסף נזיל מגיע לעיתים רחוקות בהפתעה וכדאי ורצוי לתכנן את ההוצאות, ההכנסות ובכלל את תזרים הכספים שלנו. 

ואם בכסף עסקנו, הנה פוסט שלם בנושא. 

10. כדי להכיר אנשים 

 נטוורקינג זו לא מילה גסה ומלבד העובדה כי הרבה מהסטודנטיות והסטודנטים שלומדים איתכם יהפכו לקולגות, לימודי תואר זוהי דרך מצוינת להכיר אנשים חדשים שאוהבים את אותם התחומים שאנחנו אוהבות.
כמו שמספרים על החבורות שנוצרות בשירות הצבאי, ככה גם באקדמיה, אנחנו מוצאות לעצמנו חברים וחברות ומבלים איתם את רוב שעות היממה. זה נכון שלחכמאמות יש פחות זמן ליצירת קשרים חברתיים אך זוהי הזדמנות טובה לעשות זאת ואולי אפילו ליצור קליקת חכמאמות שמבינות זו את זו. 

בונוס – 

סיבה אחת שריגשה אותי במיוחד-

חכמאמא שבחרה ללמוד משפטים כדי להגן על עצמה.

חכמאמא יקרה,

כל סיבה היא סיבה טובה

כל עוד את שלמה איתה.

את, ולא אף אחד אחר.

אם את מתלבטת לגבי לימודים אקדמיים או מתמודדת עם אתגרים בדרך, אני כאן בשבילך. כמומחית בליווי אמהות באקדמיה, אני מציעה ייעוץ אישי מקיף שיעזור לך לנווט בהצלחה את המסע האקדמי שלך. השקעה קטנה היום יכולה לחסוך לך זמן, כסף ותסכול רב בעתיד. צרי איתי קשר עוד היום לקביעת פגישת ייעוץ.

להצטרפות לקהילה שלנו בפייסבוק – לחצי כאן ועני על כל השאלות בכניסה.

מה שמך? *

מה כתובת המייל שלך? *

מה תרצי לומר?

רוצה להצטרף למיילים שלנו? אנחנו ממש לא חופרות ואם לא יבוא לך תמיד אפשר להסיר בקלות.

• כן! אשמח להיות חלק 🙂

קדימה!