אל תקראי לזה “מצב משוגע” – טיפים לאמהות סטודנטיות

יצא לי לפגוש לא מעט נשים שאמרו “המצב פה משוגע לגמרי!” אם זה בלימודים, בהורות, בעבודה או בשילוב של הכל יחד. המצב באמת משוגע לפעמים, גם אני הרגשתי ככה לפני כמה שנים ומאז אני פועלת להפוך את החיים שלי ושל הסובבים והסובבות אותי ל”שפויים” יותר.

את הפוסט הזה אני כותבת לכל מי שמרגישה או תרגיש בעתיד שהיא לא מצליחה להשתלט על המצב, זה קורה וחשוב לי שתזכרי קודם כל ש – את בסדר! ואשמח לשתף אותך בתקופה המשוגעת שהייתה לי + טיפים שעזרו לי לשרוד את השילוב של ההורות והלימודים ב-6 דקות של וידאו (או במלל מיד אחרי הוידאו).

צולם בזכות: תוכנית “הישגים” שזכיתי להיות בה חלק.

הסיפור שלי – רלי בריל

שני פסים ורודים היו על המקל הלבן. 
אני עומדת מול המראה והבטן מתהפכת. 

לא ציפיתי להם. 

איך? 

אחרי שכל כך התאמצתי להתקבל לתואר הזה, כנגד כל הסיכויים, בלי רקע בתחום, עם הפרעות קשב ודיסקלקוליה ב… תואר מדעי! איך אוכל לעשות את זה כשכבר עכשיו אני עושה לילות לבנים כדי להספיק לעמוד בציונים הנדרשים..?

איך אוכל להמשיך בלימודים כל כך אינטנסיביים. 
כשאני בהריון? 

האם אפשר להיות גם אמא וגם סטודנטית? 

ויותר מזה – האם אפשר להנות מהדרך..? 

שמי רלי בריל, בוגרת האוניברסיטה העברית, אמא לשלושה ילדים שנולדו במהלך הלימודים. מייסדת קהילת אמהות באקדמיה.

הכל התחיל ביום שבו דרכתי במרכז הצעירים בעיר שלי. 
הייתי מבולבלת, אהבתי ללמוד תחומים מגוונים אבל לא ידעתי במה ארצה לעסוק. 
באותו היום גיליתי את מה שכל חיי סרבתי להפנים – אני הולכת ללמוד תואר מדעי! 

בלי שום רקע בתחום ועם המון חששות החלטתי ללכת על זה. 

החלק הקשה הראשון היה להתקבל לתואר –  אבל לא ידעתי שזו רק ההתחלה. 

החלק השני היה לשרוד את השנה הראשונה הידועה לשמצה- זו שכולם מדברים עליה כסנן – קשה, מלאה במבואות ובכללי דיי שוקיסטית לסטודנט המתחיל. 

בגלל שהיה לי פער מאוד גדול להשלים, לקויות למידה וגם בעיות כלכליות, ויתרתי על המון שעות שינה ולמדתי יום ולילה כשלא עבדתי בעבודות מזדמנות. 

זה לא היה פשוט בכלל, ואולי עכשיו זה יותר ברור למה הייתי כל כך מבולבלת כשראיתי את שני הפסים הורודים. אמנם הייתי בזוגיות של 8 שנים, זה היה קורה במוקדם או במאוחר וגם ככה הדודות כבר שאלו “מתי אתם מתחתנים?” אבל אני ידעתי שאין סיכוי לשלב את הלימודים המטורפים האלה עם הריון, לידה, הנקה ובכללי.. ילדים. אני הייתי היחידה בסביבה.

אבל משהו בי סרב לוותר. 

לא על הלימודים ולא על ההריון הזה. 
עכשיו ידעתי שאני פשוט צריכה למצוא דרך לשלב בין השניים. 

הדרך הייתה מלאה בניסוי וטעייה, עם שלל האתגרים בהריון, בלידה ולאחר מכן, תמיד מצאתי פתרונות שאיפשרו לי להמשיך לשלב את השניים והייתי שמחה לשתף אותך בשלושה עקרונות עיקריים שיקלו על התקופה הזו ואולי גם יהפכו אותה ליפה יותר. 

דבר ראשון – דעי את הזכויות שלך!

להריוניות ולאמהות טריות יש זכויות שחובה שתדעי עליהן

אם זה חניה חינם מחודש שביעי או הארכת התואר ללא תשלום נוסף – כל הזכויות האלה נמצאות בחוק זכויות הסטודנט ועלייך לדעת אותן. בנוסף, בכל מוסד לימודים צריך להיות (ע”פ חוק) רכז או רכזת הורות האחראים על הרווחה שלך במוסד הלימודים תחת משרד דיקן הסטודנטים. תקבעי פגישה עוד בהריון ותבדקי את כל מה שמגיע לך מעבר – אם זה קורסים מסובסדים להשלמת החומר או סיוע אחר שאת יכולה לקבל לאחר הלידה. 

ואם כבר דיברנו על סיוע.. דבר שני וחשוב מאוד –

תלמדי לבקש עזרה!

זה לא המקום להיות גיבורות על ולעשות הכל לבד- ממש לא. כשאת משלבת שני אתגרים כל כך מורכבים, את צריכה את כל העזרה שיש לעולם להציע. אם זה במטלות הבית, או אם זה סיוע לימודי, או אפילו לבקש מחברה טובה שתשמור על התינוק בשיעור החופשי כדי שתוכלי לסיים עוד כמה תרגילים בשיעורי הבית. קחי את כל העזרה שנותנים לך ויותר מזה! תלמדי לבקש. זה בהחלט לא פשוט אך זכרי שעתידך תלוי בזה.

אין טעם להיות מתוסכלת שאת לא מספיקה להיות 100% אמא ו100% סטודנטית, כרגע את אישה אחת עם שתי מטרות – להיות אמא נוכחת ככל האפשר ולסיים את התואר בהצלחה והנאה. 

וותרי על עיסוקים שלא מקדמים אותך, גם אם זה אומר לאבד מעט מהשליטה ושתפי את האתגרים וההצלחות עם נשים במצבך, השיתוף מקל על החוויה והתמיכה מהסביבה עוזרת לצלוח אתגרים רבים. 

למה את חושבת שפתחתי את קהילת אמהות באקדמיה? כדי שיהיה לי איפה להתבכיין 😉 

הדבר השלישי ואולי החשוב מכולם זה…

להתמקד בצד הטוב של הסיפור

שמתי לב שהאופטימיות הצילה אותי ברגעי הקושי, כי כשאת אמא, כל מה שיכול להשתבש – משתבש, זה מרפי.
כולנו נמצאות בסיטואציות האלה אך מי שמוצאת את הצד הטוב של הסיפור גם נהנת ממנו. ברגעי הקושי, נסי להתאמץ ולחשוב על דבר אחד טוב שקורה או יקרה בעקבות הסיטואציה הזו – רק אחד. כשאנחנו מתמקדות בטוב הפוקוס על הפרשנות השלילית יורדת ואנחנו מתפנות להנות מהרגעים הקטנים והטובים שבחיים. 

ברגעים הקשים לי תמיד עזר לחשוב על זה ש – איזה כיף שבחרתי להגשים את עצמי בתחום שאני אוהבת! איזה מרגש זה.. 

ו… שהכל זמני.

הכל. גם כשתקופת המבחנים נראית כמו נצח – היא זמנית.
גם כשהבחילות לא עוזבות אותך – זמני.
גם כשהילד עם גזים ולא מפסיק לצרוח – זמני.

הם גדלים כל כך מהר, וגם אנחנו. במבט לאחור את תהי כל כך גאה ומסופקת, ולא רק את, גם משפחתך וילדיך שישאבו ממך השראה גדולה- וזה יקירתי – זה ניצחי. 

אז אם הייתי מבקשת שתקחי איתך משהו אחד מהסיפור שלי זה שההגשמה העצמית שלך אפשרית! שיש אלפי אמהות סטודנטיות שעושות את זה כל שנה, שאת לא חייבת לבחור בין הורות ללימודים ובעיקר –

את לא לבד.

את גם אמא, לא רק. זכרי את זה.

אם מעניין אותך לשמוע עוד על הסיפור שלי באקדמיה ניתן להאזין לסיפור המלא בפודקאסט שאני מאוד אוהבת – פופקורן של ליאור פרנקל – פרק 195 – איך לעשות למרות הכל.

עוד משהו קטן עלי…

אני מאוד אוהבת את הסרטונים של TED

נחזור רגע לכותרת “אל תקראי לזה מצב משוגע”, הכותרת הגיעה אלי בעקבות הרצאת TED שנתקלתי בה במקרה והיא ממחישה טוב מאוד מהו מצב משוגע ולמה לא כדאי שנשתמש במונח הזה.

ד”ר דריה לונג היא רופאה בטיפול נמרץ ובהחלט יודעת מה זה להיות ב”מצב משוגע” אך בוחרת לקרוא לזה במילים אחרות שגורמות לנו לקחת יותר שליטה על המצב.

אני אהבתי את הגישה, ואת?
מוזמנת להגיב, לשתף ולכתוב לי בכל עת.

פוסטים נוספים שיעניינו אותך

guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
View all comments
דילוג לתוכן