הכתיבה האקדמית – אותו שלב מלחיץ שכולנו מעדיפים לדחות כמה שיותר. רוב הסטודנטים, ובמיוחד אמהות סטודנטיות, מרגישים בשלב הזה כמו אנשים שנתקעו בתוך ביצה טובענית של טקסטים, מקורות, ומאות דפים שצריכים איכשהו להפוך ליצירה מלוטשת. אני לגמרי מבינה את זה – זה לא סתם עוד “משימה” בלו”ז. לכתוב עבודה אקדמית, סמינריון, תזה או חלילה – דוקטורט(!) זה כמו לנסות לסיים מרתון בזמן שאת מחזיקה ביד אחת תינוק, ביד השנייה עגלת קניות, ועל הגב – תרמיל של כל יתר המשימות שלך.
אז למה כל כך קשה לכתוב? למה הסטודנטיות (והסטודנטים!), וגם אלו שיש להם מספיק ניסיון חיים בשביל לדעת טוב יותר, מרגישים חסרי אונים כשהם מתיישבים לכתוב?
זה הכל בראש (או לפחות, כמעט הכל)
כתיבה אקדמית דורשת ריכוז מקסימלי, ניהול זמן מדויק, והכי חשוב – כושר התמדה. אבל כשאת לומדת, עובדת, מגדלת ילדים, וצריכה גם לדאוג לשאר מטלות החיים, היכולת למצוא את השקט הנפשי לשבת ולכתוב הולכת ונמוגה. זה לא שהראש שלך לא מתפקד – הוא פשוט עמוס!
דמייני שאת מנסה לרוץ במסלול, אבל כל מטר קופצים עלייך כדורי פינג פונג עם משימות כמו “לטפל בילדים”, “להגיש פרזנטציה בעבודה”, “לנקות את הבית”, “לשלוח דוח למרצה”, ועוד כל כך הרבה דברים קטנים אבל בלתי נגמרים. הכתיבה האקדמית נשארת אחרונה בתור, כשהראש שלך מעורפל, והגוף כבר עייף במיוחד…
האתגר של אמהות סטודנטיות
סטודנטים חווים קושי מסוים, אבל אמהות סטודנטיות מתמודדות עם אתגר שונה לגמרי. כשאת אמא, הכתיבה היא לא רק מאבק נגד השעון אלא גם מאבק באשמה. יש כל הזמן תחושה שאת “לוקחת” משהו מהזמן שלך עם הילדים כדי להתפנות לכתיבה. גם אם את יודעת שזו השקעה בעתיד שלהם, האשמה עדיין מכה בך כל פעם שאת פותחת את המחשב במקום לפתוח פאזל על השטיח עם הילדה שלך.
וזה אפילו לא מתחיל לגעת באותן לילות ארוכים בלי שינה, כשאת שואלת את עצמך האם את בכלל בכיוון הנכון. או המחשבה שתוקפת באמצע – מה יקרה אם העבודה לא תהיה מספיק טובה? מה יחשבו עליה המרצים? וזה עוד בלי להתייחס לכל רגעי התסכול הקטנים כמו “איך לעזאזל מתחילים את הפיסקה הזו?” או “איפה שמתי את המקור הזה שקראתי לפני שבוע?”
למה אנחנו נתקעים?
בכתיבה אקדמית יש המון “מכשולים”. הראש שלנו עובד בצורה אחת, ופתאום אנחנו צריכים להתאים את החשיבה שלנו למסגרת נוקשה – עם כללים, מבנים וסגנון מסוים. התחושה הזו שאנחנו לא יודעות איך לארגן את הרעיונות, איך לנסח את המסקנות, או פשוט איך להתחיל, יכולה להיות משתקת.
אנחנו יכולים להרגיש שאנחנו לא מספיק חכמים או מוכשרים – למרות שזה ממש לא נכון. כולנו מרגישים ככה לפעמים, במיוחד כשיש לנו המון משימות אחרות. וזה בדיוק העניין – המוח שלנו פשוט לא בנוי לעומס בלתי פוסק כזה. גם אם את באמת יודעת מה את רוצה לכתוב, לפעמים פשוט אין לך את האנרגיה לעשות את זה. ואז מה קורה? אנחנו נתקעים, דוחים את הכתיבה שוב ושוב, והלחץ רק הולך וגובר.
אז מה עושים עם כל זה?
לפני שאת נשברת סופית ומוותרת על התואר (ולא, זו לא אופציה!), יש לי חדשות טובות. הכנתי ארגז כלים דיגיטלי שיכול להפוך את החיים שלך להרבה יותר קלים. ואני לא אומרת את זה סתם – אני בעצמי התמודדתי עם אותם קשיים בדיוק, ולכן יצרתי קורס מעשי שמחולק לחלקים קטנים, ברורים, ומאוד פרקטיים. אני יודעת שהחיים שלך מלאים במשימות ושאין לך זמן מיותר, אז דאגתי שהקורס יהיה כזה שאפשר לקחת במנות קטנות, ולהתקדם בקצב שלך.
בקורס הזה, אנחנו לא מתעסקים בכתיבה עצמה, אלא בדרכים לעזור לך להתמקד ולהכניס מוטיבציה. אנחנו מדברים על איך לשלב כלים טכנולוגיים, כמו בינה מלאכותית, כדי לייעל את העבודה שלך. כן, יש כלים שיכולים לשכתב חלקים עבורך או לארגן את הטקסט שלך בצורה מדהימה כשהראש שלך כבר לא מצליח לעשות סדר במחשבות. ואם את עדיין חוששת מהרעיון של “להסתמך על טכנולוגיה”, אני שם כדי להראות לך בדיוק איך להשתמש בכלים האלה בצורה חכמה ואתית, כי הדבר האחרון שאנחנו רוצות הוא לקבל תואר *לא ביושר*.
כלים שיעזרו לך להצליח
הארגז כלים שלי מתמקד במגוון דברים – מהריכוז ועד ניהול זמן, מהמוטיבציה ועד הטכנולוגיה שתעזור לך לשפר את הכתיבה. לא תמצאי שם טכניקות של “פומודורו” כי הן לא עובדות לכולם… ולא תלמדי איך לשבור פרויקטים גדולים למשימות קטנות וברות ביצוע, כי את זה את כבר יודעת.. וגם לא אגיד לך להפסיק לדחיין! כי וואלה, לפעמים לדחיין זה בדיוק מה שאנחנו צריכות!
שורת הסיום
אני מבינה בדיוק איך זה מרגיש להיות במצב הזה. הכתיבה האקדמית היא קשה ומאתגרת, במיוחד כשהחיים מסביב לא נותנים לך רגע מנוחה. אבל זה לא אומר שאת צריכה להישבר או להיכנע לתחושת התסכול. יש דרך אחרת – דרך שתקל עלייך, תיתן לך כלים ברורים ומעשיים, ותחזיר לך את השליטה על תהליך הכתיבה.
אז לפני שאת נלחצת עוד יותר, אני מזמינה אותך להצטרף לארגז הכלים הדיגיטלי שלי. את תראי איך הכלים האלה יכולים לעזור לך להצליח במשימה הגדולה הזו, ואיך להרגיש הרבה יותר רגועה ובטוחה לאורך כל התהליך.
רוצה להתחיל לכתוב בצורה יותר קלה? אני פה כדי לעזור לך לעשות את זה, צעד אחרי צעד.
