אם הייתן אומרות לי לפני 10 שנים שאנהל עסק, אקים עמותה, אוביל קהילה חיה ותומכת לאלפי אמהות סטודנטיות, וכל זה תוך כדי עבודה במשרה מלאה – כנראה שהייתי שולחת אתכן להשלים שעות שינה.
כל זה התחיל מצורך אישי, מהמקום הקטן והפשוט שבו רק רציתי למצוא נשים כמוני, להתמודד יחד עם האתגרים הייחודיים של אמהות בזמן לימודים. אבל הצורך הזה הפך למפעל חיים, לעשייה שממלאת אותי כל יום, ולשליחות שהפכה את מה שהיה פעם חלום קטן למציאות חיה – קהילה עם אלפי נשים מעוררות השראה.
כל דבר טוב מתחיל מתסכול טוב
הכל התחיל כשאני עצמי הייתי סטודנטית, מתמרנת בין לימודים אינטנסיביים במדעי בע”ח באוניברסיטה העברית לבין הריון, לידה והורות. לא האמנתי עד כמה זה יהיה מסובך למצוא זמן ללמוד, להגיש עבודות בזמן ולהרגיש שאני מצליחה גם בבית וגם באקדמיה. אלו היו שנים בהן הרגשתי לבד במסע שלי. לא היו לי מודלים לחיקוי, לא הכרתי הרבה נשים אחרות שעוברות את אותו המסע.
ובעצם, אולי זה היה השלב שבו השאלה התחילה להיווצר בתוכי: איפה כל האמהות הסטודנטיות? האם הן סובלות את הקושי הזה לבד? למה אין מקום אחד שבו נוכל להיפגש, להרגיש תמיכה אמיתית ולשתף את הקושי בלי מסכות?
ממחשבה לפעולה – הקמת קהילה
אז החלטתי לקחת יוזמה ופתחתי קבוצה קטנה בפייסבוק, שנקראה “אמהות באקדמיה – חכמאמא“. לא היה לי מושג שזה יגיע למה שזה היום. בהתחלה חשבתי שאולי אמצא כמה נשים שחוות את אותו הדבר, שנוכל לפרוק קצת, לשתף כמה טיפים ולהמשיך הלאה. לא חשבתי שהקבוצה תצמח ותהפוך למרחב חי שמכיל אלפי אמהות מכל רחבי הארץ – אמהות שמתמודדות עם השילוב המורכב הזה של לימודים ומשפחה.
המעבר לקהילה תומכת
עם הזמן הבנתי עד כמה כל אישה בקבוצה הזאת היא סיפור שלם, מלא ועצמתי. ראיתי נשים שמתמודדות עם אתגרים בלתי נתפסים, חלקן בלימודים לתואר ראשון, חלקן בשלבי מאסטר ודוקטורט, וחלקן אפילו בעיצומם של חיי קריירה ולימודים. אבל יותר מהכל, ראיתי את הצורך בקהילה, בתמיכה, בחיבוק – ובתחושה שמישהו רואה אותנו ומבין אותנו בדיוק במקום בו אנחנו נמצאות.
הקבוצה שלנו הפכה הרבה יותר מסתם “מרחב וירטואלי”. זה הפך לבית, למקום שבו כל אחת מאיתנו יכולה לשאול כל שאלה, לקבל עצה חכמה או סתם לפרוק אחרי יום קשה במיוחד. נוצרו שם חברויות עמוקות, תמיכה יומיומית – ומעל הכל, נבנתה תחושת ערך עצמי, חזרה האמונה בעצמנו וביכולת שלנו להגשים את המטרות שלנו גם אם הדרך מורכבת.
כוח הקבוצה, הקמת העסק והעמותה
עם הזמן, כשהקבוצה הלכה וצמחה, הבנתי שזה לא מספיק. היו נשים שחיפשו כלים פרקטיים, פתרונות שיעזרו להן להתמודד עם האתגרים היומיומיים באקדמיה ובמהלך הדרך אספתי המון מידע וכלים. במקביל, התחילו להזמין אותי להעביר הרצאות וסדנאות בנושא. אפילו הפכתי חלק מהן לתכנים נגישים שזמינים אונליין.
כשזיהיתי שיש צרכים שחוזרים על עצמם בקהילה כמו מודעות לזכויות, האתגר הרגשי והאתגר הכלכלי, החלטתי להרים פרויקט יחד עם חברה מהקהילה (והיום השותפה המהממת שלי בעמותה) ויחד עם נשים נוספות בנינו את מה שבהמשך הפך לעמותה ופרויקט המנטורינג שיתן מענה רחב יותר, מעשי ומבוסס על התמיכה הקהילתית שהתחלנו לבנות יחד.
אחרי שנתיים שהפרויקט פעל בהצלחה החלטנו להקים עמותה בשם Wisemama שהיום מציעה לא רק פרויקט מנטורינג שנותן לכל אחת מרחב תמיכה אישי, אלא גם מעניקה מלגות לאמהות סטודנטיות המרכזות את הפרויקט במוסדות הלימוד – ממש חלום שהתגשם! אבל זה לא מספיק…
למרות שבעמותה יצרנו שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים שמבינים את החשיבות של התמיכה הזאת עדיין אין מלגות לרוב האמהות הסטודנטיות ואנחנו שואפות להפוך את הפרויקט לפרויקט לאומי שיאפשר מתן מלגות לכל חונכת בפרויקט.
זה מדהים לראות איך משהו שהתחיל מצורך אישי, מתוך סיפור אישי, הפך לפרויקט שלם ומשמעותי שמשפיע על חייהן של כל כך הרבה נשים.

החזון שלי – והשליחות שמניעה אותי
השנה הייתה רגע מרגש במיוחד במסע הזה, כשנבחרתי לאחת מ-40 הבוגרים הצעירים המשפיעים של האוניברסיטה העברית. ההכרה הזו, על כל מה שהפעילות והעשייה של העמותה הצליחו לייצר ולשנות, חיזקה בי את התחושה שכל האתגרים והקשיים בדרך היו שווים. לדעת שהאוניברסיטה שצמחתי בה רואה את ההשפעה של העבודה שלי ואת השינוי שזה יוצר בחייהן של אמהות רבות, נתנה לי כוחות מחודשים להמשיך ולחלום אפילו בגדול יותר.
המסע הזה עבורי הוא הרבה יותר מעבודה או פעילות חברתית; זו שליחות אמיתית. אני מאמינה בלב שלם שכל אישה שמצליחה לשלב בין אקדמיה להורות ראויה לתמיכה ולמקום שבו היא תרגיש נראית ומוערכת. אני רואה את הקבוצה ואת העמותה כמרחבים שנותנים לנשים אפשרות לגדול, להתחזק ולהאמין בעצמן מחדש.
אני רוצה לראות את העמותה שלנו מתרחבת, ממשיכה להעניק תמיכה לאמהות סטודנטיות מכל רחבי הארץ, ואולי בעתיד גם בעולם. אני רוצה לראות כל אישה מקבלת את מה שהיא צריכה כדי להצליח – אם זה תמיכה כלכלית, מנטורינג או חיבוק וירטואלי ביום קשה, כי לפעמים, זה מה שעושה את ההבדל.
אני גאה להיות חלק מהקהילה הזו, ואני גאה בכל אישה שנמצאת כאן ומשתפת בחוויות שלה. אני יודעת שהדרך שלנו אינה פשוטה, אך אני מאמינה שיש לנו את הכוח לעבור אותה יחד, עם תמיכה, הבנה ותקווה לעתיד טוב יותר.
שלכן,
רלי 💕