חכמאמא, הידעת שמגיע לך סבסוד במעון של הבייבי?

אחת המלחמות הגדולות של הורה-סטודנט זה הכסף, וההוצאה הכי כבדה? נכון, על המעונות והגנים של הקטנטנים, לפחות עד שמגיעים למסגרות המסובסדות.

אבל לפני שנקפוץ לטפסים והניירת (מבטיחה שנגיע לזה), בואו נדבר רגע על מי בכלל יכולה לקבל סבסוד ממשרד הכלכלה ולקבל הנחה משמעותית בתשלום על מעונות היום.

אז ככה, לפי משרד העבודה והרווחה: “המשרד פועל לשילוב אימהות לילדים בגיל הרך בשוק העבודה ובהכשרות מקצועיות, תוך הסרת חסמים ומתן פתרונות למסגרות מוכרות כמו מעונות יום, משפחתונים וצהרונים.” בקיצור, המטרה היא לעזור לנו למצוא פתרונות לילדים כדי שנוכל להתרכז בלימודים או בעבודה.

עכשיו, סטודנטיות צריכות ללמוד לפחות 24 שעות בשבוע בקורס הכשרה מקצועית בפיקוח, תואר ראשון מוכר או לימודים לתעודה. לומדות באוניברסיטה הפתוחה? כל מה שצריך זה שלושה קורסים בסמסטר שיזכו אותך בנקודות. ואגב, 24 שעות לימוד שוות ערך ל-36 שעות עבודה בשבוע. תכלס, הם לגמרי מבינים שהמוח שלנו ממשיך לעבוד גם כשאנחנו כבר לא בכיתה.

ועוד פרט חשוב – בן הזוג צריך לעבוד כשכיר, עצמאי, או ללמוד בכולל. אם הוא לא עובד – ביי ביי לסבסוד.

מה זה דרגה? זה פשוט המדד שקובע כמה סבסוד תקבלי. זה מחושב לפי שעות הלימודים (וגם עבודה אם יש) וההכנסה לנפש.

אם אחרי כל החישובים, יוצא ששני ההורים מרוויחים ברוטו פחות מסכום מסויים סביב ה-5,200 ש”ח לנפש – יש סיכוי מעולה שאת זכאית! וכמה את יכולה לקבל? מי שההכנסה לנפש שלה היא 2,100 ש”ח או פחות תקבל את הדרגה הכי נמוכה – כלומר, סבסוד מקסימלי.

אז יאללה, לבדוק את המספרים ולראות אם מגיע לך!

פירוט הדרגות

דרגה 3 היא הנמוכה ביותר למשפחה “הרגילה”. אם קיבלתן את הדרגה הזו, המשמעות היא שההכנסה לנפש במשפחה פחותה מ-2,100 ש”ח, ותשלמו על המעון 650-843 ש”ח, תלוי אם מדובר בתינוק או פעוט. זה כמובן לא כולל הוצאות נוספות כמו ועד, חוגים וכו’.

דרגות 11 ו-12 הן הדרגות הגבוהות ביותר. המשמעות היא שההכנסה לנפש במשפחה מעל 5,300 ש”ח ולכן תשלמו את המחיר המלא, שנע בין 1,889 ש”ח לפעוט ועד 2,474 ש”ח לתינוק.

יש גם דרגות מיוחדות:

• דרגות 1 ו-2 שמורות לילדי רווחה בלבד.
• דרגה 13 מיועדת לילדי נשים דורשות עבודה, במסגרת החלטת ממשלה עבור מפוני גוש קטיף.
• דרגה 14 מיועדת למשפחות העומדות בקריטריונים של דרגה 3, אבל יש להן שני ילדים הזקוקים למעון.
• דרגה 15 מיועדת למשפחות העומדות בקריטריונים של דרגה 3, אך יש להן שלושה ילדים או יותר שזקוקים למעון באותה השנה.

שימו לב! אם אתן לא עובדות או לומדות, לא תקבלו דרגה. לעומת זאת, אם שניכם עובדים או לומדים מספיק שעות, תזכו בדרגה, בהתאם להכנסות ולמצב המשפחתי. ככל שמספר הנפשות במשפחה גדול יותר וההכנסה פר נפש נמוכה יותר, כך תקבלו דרגה גבוהה יותר והנחה משמעותית יותר.

המסמכים שכולן חייבות להגיש

1. אישור קבלה למעון – לכל מעון יש מספר (סמל). את האישור תקבלו במעון בזמן ההרשמה או בתחילת השנה. חשוב לוודא שהמעון או המשפחתון שבחרתן קיבל הכרה ממשרד הכלכלה. לחצי כאן לחיפוש מסגרת באתר משרד התמ”ת.
2. צילום תעודת זהות של האם/מחזיקת הילד כולל הספח, פתוח ומפרט את הסטטוס האישי ופרטי הילדים.

המסמכים הנדרשים מסטודנטיות

• אישור לימודים עם שעות שבועיות – כדי לקבל סבסוד, צריך ללמוד לפחות 24 שעות שבועיות במוסד אקדמי מוכר (כולל לימודי מכינה, השלמה והסבה לתואר). מאחר והילדים מתחילים את השנה לפנינו, ולנו אין עדיין אישור לימודים עד אמצע אוקטובר, אפשר להגיש אישור הרשמה או קבלה ללימודים כדי לקבל “דרגה זמנית” לחודשיים.
• הצהרת הורה לומד – טופס שתורידו מהאתר הממשלתי, תדפיסו, תמלאו ותחתמו עליו.
• תכנית לימודים – חייבת להיות מפורטת ומאושרת על ידי המוסד עם חתימה וחותמת. התכנית צריכה לכלול את מספר השעות השבועיות וסוג התואר. טיפ אישי: הדפיסי מערכת שעות, ואם כתוב בה הסיכום של השעות השבועיות – החתימי את המזכירות עם תאריך.

אם את לומדת לתואר שני, קחי בחשבון שסטודנטיות לתואר שני אינן זכאיות לדרגה אלא אם מדובר בתואר מחקרי! במקרה כזה יש להגיש מכתב מהמנחה, המפרט את עיסוקך במחקר ואת גובה המלגה.

דוגמה למכתב

תאריך: _________
לכל המעוניין,

בזאת הריני לאשר כי הסטודנט/ית ___________ ת.ז _________ עוסק/ת בעבודת מחקר במעבדתי (או – במעבדתו של פרופ’/דוקטור________) לקראת תואר שני/דוקטור. לימודים אלו נעשים ב_____________ (שם מוסד הלימודים). עיסוקה זה הינו בהיקף מלא של (מספר) שעות שבועיות לפחות.
_____ (שמכם) החל/ה את לימודי המאסטר/דוקטורט בתאריך___ וצפוי/ה לסיים את עבודת המחקר עד ה___________. סכום המלגה החודשית לשנת __________ (שנה עברית) הוא ___________ ₪.
מלגה זו התקבלה החל מתאריך _________.

בברכה,
פרופ’/ד”ר/ מזכירות ______________ (חתימה של המזכירות או החוקר/ת וחותמת של מוסד הלימודים).

שימו לב: הקפידו למלא את כל הפרטים. כל פרט חסר יכול לגרום לעיכוב של שבועיים בקבלת התשובות. אם יש קושי לקבל אישור במכתב אחד, פצלו אותו לשניים – מכתב אחד לגבי המלגה ומכתב נוסף על השעות.

לפעמים ידרשו פירוט של המלגה לפי חודשים – כתבו את זה כך:
“ספטמבר 2018 – 3,500 ש”ח
אוקטובר 2018 – 3,500 ש”ח
נובמבר 2018 – 3,500 ש”ח…”

מסמכים נוספים לעובדות וסטודנטיות

אם אתן גם לומדות וגם עובדות, תצטרכו להוסיף את המסמכים הבאים:

• שלושה תלושי משכורת עוקבים עבור שנת תשע”ח, לבחירה בין החודשים נובמבר 2016 עד אפריל 2017. מומלץ לבחור את התלושים הנמוכים ביותר.
  אם תלוש השכר מורכב ממספר עמודים – צרפו את כל העמודים.

מסמכים מבן הזוג

• שלושה תלושי משכורת עוקבים לפי ההנחיות למעלה. אם בן הזוג עצמאי, בדקו אילו מסמכים נדרשים בעזרת הסימולטור.

מבולבלות? לא יודעות מה להגיש?

• סימולטור חישוב דרגה – לחצו כדי לקבל הערכה לגבי ההנחה.
• סימולטור מסמכים – כך תדעו בדיוק אילו מסמכים להגיש.

מומלץ להתקשר אליהם טלפונית להתייעצות ולוודא שכל המסמכים תקינים:

מוקד מעונות יום ומשפחתונים: *2969
שעות מענה: א’-ה’ 08:00-16:00.

קדימה לבדוק ולהגיש!

אם גיליתן פרטים נוספים שצריך להוסיף, תרגישו חופשי לשתף ונוסיף אותם למדריך!

הכתיבה האקדמית – אותו שלב מלחיץ שכולנו מעדיפים לדחות כמה שיותר. רוב הסטודנטים, ובמיוחד אמהות סטודנטיות, מרגישים בשלב הזה כמו אנשים שנתקעו בתוך ביצה טובענית של טקסטים, מקורות, ומאות דפים שצריכים איכשהו להפוך ליצירה מלוטשת. אני לגמרי מבינה את זה – זה לא סתם עוד “משימה” בלו”ז. לכתוב עבודה אקדמית, סמינריון, תזה או חלילה – דוקטורט(!) זה כמו לנסות לסיים מרתון בזמן שאת מחזיקה ביד אחת תינוק, ביד השנייה עגלת קניות, ועל הגב – תרמיל של כל יתר המשימות שלך.

אז למה כל כך קשה לכתוב? למה הסטודנטיות (והסטודנטים!), וגם אלו שיש להם מספיק ניסיון חיים בשביל לדעת טוב יותר, מרגישים חסרי אונים כשהם מתיישבים לכתוב?

זה הכל בראש (או לפחות, כמעט הכל)

כתיבה אקדמית דורשת ריכוז מקסימלי, ניהול זמן מדויק, והכי חשוב – כושר התמדה. אבל כשאת לומדת, עובדת, מגדלת ילדים, וצריכה גם לדאוג לשאר מטלות החיים, היכולת למצוא את השקט הנפשי לשבת ולכתוב הולכת ונמוגה. זה לא שהראש שלך לא מתפקד – הוא פשוט עמוס!

דמייני שאת מנסה לרוץ במסלול, אבל כל מטר קופצים עלייך כדורי פינג פונג עם משימות כמו “לטפל בילדים”, “להגיש פרזנטציה בעבודה”, “לנקות את הבית”, “לשלוח דוח למרצה”, ועוד כל כך הרבה דברים קטנים אבל בלתי נגמרים. הכתיבה האקדמית נשארת אחרונה בתור, כשהראש שלך מעורפל, והגוף כבר עייף במיוחד…

האתגר של אמהות סטודנטיות

סטודנטים חווים קושי מסוים, אבל אמהות סטודנטיות מתמודדות עם אתגר שונה לגמרי. כשאת אמא, הכתיבה היא לא רק מאבק נגד השעון אלא גם מאבק באשמה. יש כל הזמן תחושה שאת “לוקחת” משהו מהזמן שלך עם הילדים כדי להתפנות לכתיבה. גם אם את יודעת שזו השקעה בעתיד שלהם, האשמה עדיין מכה בך כל פעם שאת פותחת את המחשב במקום לפתוח פאזל על השטיח עם הילדה שלך.

וזה אפילו לא מתחיל לגעת באותן לילות ארוכים בלי שינה, כשאת שואלת את עצמך האם את בכלל בכיוון הנכון. או המחשבה שתוקפת באמצע – מה יקרה אם העבודה לא תהיה מספיק טובה? מה יחשבו עליה המרצים? וזה עוד בלי להתייחס לכל רגעי התסכול הקטנים כמו “איך לעזאזל מתחילים את הפיסקה הזו?” או “איפה שמתי את המקור הזה שקראתי לפני שבוע?”

למה אנחנו נתקעים?

בכתיבה אקדמית יש המון “מכשולים”. הראש שלנו עובד בצורה אחת, ופתאום אנחנו צריכים להתאים את החשיבה שלנו למסגרת נוקשה – עם כללים, מבנים וסגנון מסוים. התחושה הזו שאנחנו לא יודעות איך לארגן את הרעיונות, איך לנסח את המסקנות, או פשוט איך להתחיל, יכולה להיות משתקת.

אנחנו יכולים להרגיש שאנחנו לא מספיק חכמים או מוכשרים – למרות שזה ממש לא נכון. כולנו מרגישים ככה לפעמים, במיוחד כשיש לנו המון משימות אחרות. וזה בדיוק העניין – המוח שלנו פשוט לא בנוי לעומס בלתי פוסק כזה. גם אם את באמת יודעת מה את רוצה לכתוב, לפעמים פשוט אין לך את האנרגיה לעשות את זה. ואז מה קורה? אנחנו נתקעים, דוחים את הכתיבה שוב ושוב, והלחץ רק הולך וגובר.

אז מה עושים עם כל זה?

לפני שאת נשברת סופית ומוותרת על התואר (ולא, זו לא אופציה!), יש לי חדשות טובות. הכנתי ארגז כלים דיגיטלי שיכול להפוך את החיים שלך להרבה יותר קלים. ואני לא אומרת את זה סתם – אני בעצמי התמודדתי עם אותם קשיים בדיוק, ולכן יצרתי קורס מעשי שמחולק לחלקים קטנים, ברורים, ומאוד פרקטיים. אני יודעת שהחיים שלך מלאים במשימות ושאין לך זמן מיותר, אז דאגתי שהקורס יהיה כזה שאפשר לקחת במנות קטנות, ולהתקדם בקצב שלך.

בקורס הזה, אנחנו לא מתעסקים בכתיבה עצמה, אלא בדרכים לעזור לך להתמקד ולהכניס מוטיבציה. אנחנו מדברים על איך לשלב כלים טכנולוגיים, כמו בינה מלאכותית, כדי לייעל את העבודה שלך. כן, יש כלים שיכולים לשכתב חלקים עבורך או לארגן את הטקסט שלך בצורה מדהימה כשהראש שלך כבר לא מצליח לעשות סדר במחשבות. ואם את עדיין חוששת מהרעיון של “להסתמך על טכנולוגיה”, אני שם כדי להראות לך בדיוק איך להשתמש בכלים האלה בצורה חכמה ואתית, כי הדבר האחרון שאנחנו רוצות הוא לקבל תואר *לא ביושר*.

כלים שיעזרו לך להצליח

הארגז כלים שלי מתמקד במגוון דברים – מהריכוז ועד ניהול זמן, מהמוטיבציה ועד הטכנולוגיה שתעזור לך לשפר את הכתיבה. לא תמצאי שם טכניקות של “פומודורו” כי הן לא עובדות לכולם… ולא תלמדי איך לשבור פרויקטים גדולים למשימות קטנות וברות ביצוע, כי את זה את כבר יודעת.. וגם לא אגיד לך להפסיק לדחיין! כי וואלה, לפעמים לדחיין זה בדיוק מה שאנחנו צריכות!

שורת הסיום

אני מבינה בדיוק איך זה מרגיש להיות במצב הזה. הכתיבה האקדמית היא קשה ומאתגרת, במיוחד כשהחיים מסביב לא נותנים לך רגע מנוחה. אבל זה לא אומר שאת צריכה להישבר או להיכנע לתחושת התסכול. יש דרך אחרת – דרך שתקל עלייך, תיתן לך כלים ברורים ומעשיים, ותחזיר לך את השליטה על תהליך הכתיבה.

אז לפני שאת נלחצת עוד יותר, אני מזמינה אותך להצטרף לארגז הכלים הדיגיטלי שלי. את תראי איך הכלים האלה יכולים לעזור לך להצליח במשימה הגדולה הזו, ואיך להרגיש הרבה יותר רגועה ובטוחה לאורך כל התהליך.

רוצה להתחיל לכתוב בצורה יותר קלה? אני פה כדי לעזור לך לעשות את זה, צעד אחרי צעד.

אם הגעתן לפוסט הזה, כנראה שסיימתן לא מזמן תואר ראשון (או בדרך לסיום) ואתן שואלות את עצמכן: “האם כדאי לי להמשיך לתואר שני מחקרי?” זו שאלה גדולה שמגיעה עם המון תהיות וחששות – וזה לגמרי מובן. במשך 7 שנים העברתי סדנאות לתואר שני מחקרי באוניברסיטה העברית, והיו לי עשרות אם לא מאות סטודנטים שהגיעו עם שאלות דומות לשלכן. אז אני כאן כדי לדבר על החששות האלה ולשתף כמה תובנות שצברתי לאורך הדרך.

למה תואר שני מחקרי? ומה בכלל השאלות שצריך לשאול את עצמנו?

למה כדאי להמשיך לתואר שני מחקרי? מה יש בו שאין בתואר שני כללי? ואיך מחליטים אם זה הצעד הנכון? שאלות לגיטימיות בהחלט, במיוחד כשמדובר בצעד שישפיע על הקריירה שלכם לשנים קדימה.

בואו נתחיל עם השאלות הגדולות שעולות לכל מי ששוקלת להמשיך לתואר שני מחקרי:

1. מה המניע שלי?
   למה אני רוצה להמשיך לתואר שני מחקרי? האם זו תשוקה אמיתית למחקר, או פשוט כי אני לא בטוחה לאן לפנות עכשיו?
2. איך בוחרים מנחה?
   בחירת מנחה לתואר שני מחקרי היא כמו לבחור בן זוג – אתן הולכות לעבוד צמוד צמוד. ויש המון מה לדעת! לשמחתי, כתבתי על זה מדריך שלם. כן, מדריך מפורט ומקיף שיעזור לכן למצוא את המנחה המתאים ביותר, תכתבו לי, אשלח לכן.
3. האם יש לי משאבים להקדיש למחקר?
   תואר שני מחקרי דורש זמן ומאמץ, הרבה מעבר למה שדורש תואר שני עיוני. זה לא “לסיים קורסים וללכת הביתה”. תצטרכו להקדיש את הזמן למחקר עצמו, להשתתף בכנסים ולפעמים גם לפרסם מאמרים.

החששות: עבודה אחרי תואר ראשון או תואר שני מחקרי?

החשש הכי גדול שמגיע לרוב הסטודנטיות הוא: “למה להמשיך לתואר שני כשאני יכולה פשוט להתחיל לעבוד?” וזה באמת דילמה לא פשוטה. מצד אחד, התואר השני פותח דלתות לקריירות שדורשות התמחות במחקר, אבל מצד שני, להתחיל לעבוד מיד אחרי תואר ראשון יכול להכניס אותך לשוק העבודה מוקדם יותר.

מה עושים? בואו נדבר על זה. הרבה פעמים, ברגע שאתן מתחילות לעבוד אחרי התואר הראשון, קשה מאוד לחזור לספסל הלימודים. הסיבה לכך היא פשוטה – ירידה ברמת ההכנסה. מלגות המחיה לתארים מחקריים תמיד נמוכות יותר ממשכורות עבודה בשוק. וגם כאן יש הבדל בין תחומים – במדעי החברה והרוח, לא תמיד יש מלגות, והלחץ הכלכלי גדול יותר. לעומת זאת, בתחומי המדעים וההנדסה, לרוב יש מלגות מחיה קבועות שיכולות לאפשר לכן להתמקד במחקר.

אבל… וזה חשוב – אל תתנו לשיקול הכלכלי להיות המכשול היחיד. כי לפעמים, השקעה בתואר שני מחקרי יכולה להיות המפתח לקריירה מחקרית מרתקת, וזו השקעה שמחזירה את עצמה בטווח הארוך.

מלגות ופרסים: מה חשוב לדעת?

כפי שאמרתי, במקצועות המדעיים יש בדרך כלל מלגות קבועות שמאפשרות להתרכז במחקר בלי לחשוש על כל שקל (וול.. תלוי במלגה). לעומת זאת, במקצועות אחרים – המצב יכול להיות מורכב יותר. מדעי החברה והרוח, למשל, לא תמיד מבטיחים מלגות, ולכן חשוב לבדוק מראש את האפשרויות הכלכליות.

בנוסף, יש מלגות נוספות שלא תמיד מוכרות לכל הסטודנטיות – למשל, מלגות לנשים באקדמיה, מלגות לפי מצב סוציו-אקונומי, ועוד. כדאי לבדוק היטב את כל האפשרויות כדי לוודא שאתן מקבלות את התמיכה שמגיעה לכן.

למה לפעמים לא חוזרים ללימודים אחרי תואר ראשון?

כפי שאמרתי קודם, אחד הדברים שמונעים מאנשים לחזור ללימודים אחרי התואר הראשון הוא הכניסה לשוק העבודה והלחץ הכלכלי. אבל לא רק. כשמתחילים לעבוד, נוצר מצב שבו אתן כבר חלק ממערכת, עם משכורת יציבה, שעות עבודה קבועות, ולפעמים קשה מאוד לעצור את ה”מרוץ” הזה ולחזור לספסל הלימודים.

בנוסף, יש גם את עניין ההשקעה הנפשית והרגשית – לימודי מחקר דורשים זמן, סבלנות ומחויבות. זה לא קל לשלב בין עבודה, משפחה, ולימודים תובעניים. אבל גם כאן, אני מאמינה שאם יש לכן את התשוקה למחקר, אין סיבה לוותר – פשוט צריך לדעת איך לנהל את הזמן והמשאבים.

אלטרנטיבות לתואר שני מחקרי

במידה ואתן שוקלות לוותר על תואר שני מחקרי, יש גם לא מעט אלטרנטיבות. אפשר להמשיך לתואר שני כללי או יישומי יותר, שאינו דורש מחקר אינטנסיבי, אלא יותר קורסים ועבודות סיכום (תלוי תחום). אפשר גם להתחיל לעבוד במקצוע שלכן ולהתקדם בקריירה דרך עבודה מעשית, השתלמויות והכשרות מקצועיות.

אבל… אם אתן חולמות על דוקטורט ועל התואר ד”ר לפני השם, חשוב לדעת שבלי תזה של תואר שני זה פשוט לא יקרה. כדי להתקבל לדוקטורט, חייבים תואר שני מחקרי עם תזה, או להשלים תזה לתואר שני שאינו מחקרי. אמנם לא חייבים להמשיך בדיוק את אותו תחום המחקר בתואר השלישי, אבל התזה היא דרישת סף הכרחית כדי להראות יכולות מחקריות מתקדמות. לכן, אם השאיפה שלכן היא להתקדם לדוקטורט, חשוב שתוודאו שתוכנית הלימודים שלכן כוללת תזה.

איך אני יכולה לעזור לך בתהליך קבלת ההחלטה?

במשך השנים עזרתי להמון סטודנטים וסטודנטיות לקבל את ההחלטה הנכונה עבורם לגבי המשך לתואר שני מחקרי. ולא רק זאת – הצלחתי לעזור גם לכאלה עם ממוצע נמוך למצוא את הדרך הנכונה לתואר מחקרי בתחומי המדעים. יש לי כלים וטיפים שיכולים לעזור לכן להבין מה נכון לכן, מה השאיפות שלכן, ואיך להתקבל לתואר מחקרי בתחומים שונים.

בנוסף, אני מציעה גם ליווי בהגשת מועמדות ובקבלה לתארים מחקריים, מתוך הניסיון שלי והעבודה שלי עם מוסדות אקדמיים שונים. אז אם אתן שוקלות תואר שני מחקרי ולא יודעות מאיפה להתחיל – אני כאן כדי לעזור לכן לעשות את הצעד הבא בביטחון.

אם אתן עדיין לא מכירות אותי, נעים להכיר! אני רלי בריל, מייסדת קהילת “אמהות באקדמיה” ויו”ר עמותת Wisemama, אחת מ-40 הבוגרים המשפיעים של האוניברסיטה העברית, וגם אמא לשלושה ילדים שנולדו במהלך התארים באוניברסיטה. במשך 7 שנים העברתי את הסדנה לעידוד תואר שני מחקרי באוניברסיטה העברית, יש לי המון ידע וכלים לתת לכל מי שצריכה.

אז אם יש לכן שאלות, חששות, או סתם רצון להתייעץ – אני כאן בשבילכן, עם כל הכלים שצריך כדי לקבל את ההחלטה הנכונה.

אם את אמא שמשלבת הורות עם לימודים, אני בטוחה שאת מכירה את התחושה הזו – רגשות האשמה שמחלחלים עמוק, השעות שאת לא עם הילדים כי יש עוד מאמר לקרוא, עוד עבודה להגיש, או עוד פרק לכתוב. זה קשה. זה מתיש. ובעיקר – זה מלווה לא פעם בתחושת חוסר נחת וביקורת עצמית על זה ש”יכולתי להיות יותר עם הילדים”, “יכולתי להיות נוכחת יותר”, ואפילו “הייתי יכולה לבחור אחרת” ובכלל… אומרים שעם התואר “אמא” מגיע גם שק גדול של אשמה, על כל דבר.

אבל בתוך כל המירוץ המטורף הזה, יש משהו אחד שאני מאמינה בו בכל ליבי – הסליחה.
הסליחה העצמית, הסליחה לעצמך על זה שאת לא תמיד יכולה להיות מושלמת גם וגם וגם…
בואי נדבר על למה כל כך חשוב לסלוח לעצמך (וגם לאחרים), ואיך זה יכול לעזור לך לחיות בשלום עם עצמך, להרגיש הרבה יותר שלווה ופחות מלקות עצמית.

אז למה אנחנו מרגישות אשמה?

האמת היא, שתחושת האשמה היא משהו כמעט טבעי כשמדובר באמהות. החברה, המוסדות, ואפילו הקולות הפנימיים שלנו, כולם תורמים לתחושת המחויבות המתמדת להיות “האמא המושלמת”. אנחנו מוקפות בציפיות – להיות נוכחות, מטפלות, מחנכות, תומכות, ולצד זה גם מוצלחות מבחינה מקצועית או אקדמית. כשכל הדרישות הללו מתנגשות עם הזמן והאנרגיות שיש לנו בפועל, קל מאוד להרגיש לא מספקות, להרגיש כישלון ולהעמיס על עצמנו רגשות אשמה.

אבל הנה נקודה חשובה שכדאי שנזכור: אנחנו עושות כמיטב יכולתנו כדי לשלב בין העולמות שלנו!

החשיבות שבסליחה עצמית

סליחה עצמית היא פעולה עמוקה של ריפוי פנימי. היא לא נועדה לפטור אותנו מהמחויבות שלנו, אלא דווקא לחזק את ההבנה שמה שאנחנו עושות – הוא מספיק. הרי אין “נכון” או “לא נכון” בתפקיד שלנו כאמהות וסטודנטיות, אלא המון רגעים קטנים של בחירה. לפעמים את בוחרת לשבת ללמוד כי את רוצה להשקיע בעתיד שלך, ולפעמים את בוחרת להקדיש את הזמן למשפחה שלך – שני הדברים חשובים, שניהם מקדמים את החיים שלך ואת חיי המשפחה שלך.

כשאת לא סולחת לעצמך, את בעצם מחזיקה בתוכך כעס ואכזבה מתמשכים, ואת חיה תחת עננה של חוסר שביעות רצון תמידית. אבל אם תאפשרי לעצמך להכיר את המציאות המורכבת שאת מתמודדת איתה – השילוב בין הורות ולימודים – תוכלי לקבל את עצמך כמו שאת, ולהפסיק להלקות את עצמך על כל דקה שלא היית עם הילדים.

איך מתחילים לסלוח לעצמנו?

1. הכרה במאמץ שאת משקיעה:
   את יושבת אחרי עוד יום עמוס בלימודים ובבית, מותשת ומרגישה שהזמן שלך עם הילדים לא מספיק. את חושבת על כל המטלות, ההרצאות והעבודות שהספקת היום, ועל איך במקביל את דואגת לבית. במקום להתמקד במה שלא הספקת, עצרי לרגע והכירי בעובדה שאת עובדת קשה מאוד. את לא רק מנסה להצליח באקדמיה אלא גם מגדלת ילדים. עצם ההכרה במאמץ שאת משקיעה בכל התחומים תעזור לך לראות את הערך של כל הפעולות שלך – את בונה עתיד טוב יותר, לא רק לעצמך אלא גם לילדים שלך.
   
   ההכרה הפשוטה בעובדה שאת משקיעה את כל מה שיש לך במגוון תחומים היא שלב חשוב בתהליך הסליחה העצמית. את בונה עתיד טוב יותר לעצמך ולמשפחתך בכך שאת לומדת ומשקיעה בעתיד שלך. זה לא משהו שקל לעשות.
   
   
2. חמלה עצמית:
   אחרי יום ארוך בלימודים, את מרגישה אשמה על כך שלא הצלחת להיות נוכחת מספיק בבית. במקום לבקר את עצמך, נסי לדמיין שאת מדברת עם חברה טובה שנמצאת באותו מצב. את בטח היית אומרת לה: “את עושה כמיטב יכולתך, והמאמצים שלך הם לא מובנים מאליהם. זה טבעי להרגיש שאת לא עושה מספיק, אבל תזכרי כמה את עושה בפועל.” עכשיו, אמרי את הדברים האלה לעצמך. תני לעצמך מקום להרגיש את הקושי ולזכור שאת לא סופרוומן – וזה בסדר.
   
   חשוב להיות חומלת כלפי עצמך – כי להיות אמא במשרה מלאה ולומדת זה לא קל. נסי לדבר לעצמך כפי שהיית מדברת לחברה טובה במצב דומה – עם חום, הבנה ואמפתיה.
   
   
3. להפסיק להשוות:
   את מסתכלת על אמהות אחרות במדיה החברתית, ורואה איך הן מצליחות להיות עם הילדים שלהן כל הזמן – להכין ארוחות מושלמות, להשתתף בכל הפעילויות החברתיות. את מתחילה להשוות את עצמך אליהן ולהרגיש שאת לא עושה מספיק. אבל האמת היא שלכל אחת יש את המסלול שלה, והאתגרים שלה. מה שאת רואה ברשתות זה רק רגעים נבחרים ולא כל הסיפור. במקום להשוות, חיזרי להתמקד במטרות האישיות שלך ובמה שחשוב לך ולמשפחתך.
   
   זה אולי אחד ההרגלים ההרסניים ביותר. כל אמא עוברת מסלול משלה, וההחלטות שלהן הן שלהן. את עושה את מה שנכון עבורך ועבור המשפחה שלך. ההשוואות רק מעצימות את תחושת האשמה, ואין בהן תועלת אמיתית.
   
4. לזכור שהזמן שאת משקיעה בלימודים הוא זמני:
   את יושבת ללמוד לעוד מבחן גדול או כותבת עבודה, והלב שלך מתכווץ כשאת שומעת את הילדים משחקים בסלון עם בן הזוג או סבתא. את מרגישה שאת מפספסת רגעים יקרים איתם. אבל הזכירי לעצמך שהתקופה הזו של הלימודים לא תימשך לנצח. בעוד כמה שנים, תוכלי להסתכל אחורה ולהגיד לעצמך שהמאמץ השתלם – שאת סיימת את הלימודים ועכשיו יש לך קריירה שמספקת אותך ושעוזרת לך לתמוך במשפחה בצורה טובה יותר. הזמן הזה הוא השקעה בעתיד, והילדים שלך ייהנו ממנו גם בטווח הארוך.
   
   לימודים הם לא לנצח. כן, אולי כרגע את פחות זמינה לילדים, אבל את יוצרת מציאות טובה יותר לטווח הארוך, מציאות שבה תוכלי לתמוך בהם בצורה רחבה יותר.
   

מה עם לסלוח לאחרים?

חלק מהותי בתהליך הסליחה כולל גם סליחה לאחרים. זה יכול להיות לאנשים שציפו ממך יותר ממה שאת יכולה לתת, לבן זוג שייתכן שלא הבין את העומס שאת נמצאת בו, או אפילו למרצים שלא תמיד מתחשבים במצבך המיוחד. בסופו של דבר, הסליחה היא מתנה שאת נותנת קודם כל לעצמך. זה לא אומר להצדיק כל התנהגות, אלא לשחרר את הכעס, כדי שהוא לא יכביד עלייך.

בדיוק בגלל זה ערכתי פרק בפודקאסט שלי שמוקדש לשאלה הזו – האם לסלוח?
בפרק אני מארחת מומחית לנושא הסליחות. תוכלי להאזין לפרק כאן ולהתחיל לחשוב יחד איתי איך את יכולה לשחרר את הכעסים, להבין מה נכון עבורך, ולהפוך את התקופה הזו להרבה יותר שלווה ופחות כבדה על הלב.

לקבל החלטה – האם לסלוח?

אחד הדברים הקשים ביותר הוא לקבל החלטה מודעת לסלוח. מדובר בתהליך שלוקח זמן, דורש הרבה מחשבה ולעיתים גם עזרה מבחוץ. בפודקאסט אנחנו מדברות בדיוק על זה – היתרונות והחסרונות שבסליחה. אני בטוחה שהוא יוכל לעזור לך לחשוב על תהליך הסליחה האישי שלך.

הדרך שלך לשלווה מתחילה בסליחה

בסופו של יום, החיים הם תהליך מתמשך של למידה והתפתחות. אנחנו עושות כמיטב יכולתנו בכל רגע נתון, והדרך לשלווה נפשית מתחילה בקבלה של מי שאנחנו והבחירות שלנו. הסליחה לעצמנו ולאחרים היא אחד הכלים החזקים ביותר כדי להשתחרר מהמטענים הכבדים שמלווים אותנו, ולהרגיש הרבה יותר טוב עם עצמנו.

אז כן, זה בסדר אם לא היית עם הילדים כל הזמן. זה בסדר אם לפעמים בחרת בלימודים על פני משהו אחר. את עושה משהו חשוב עבור עצמך, וזה משהו שגם הילדים שלך ירוויחו ממנו בעתיד.

אני כאן איתך, במסע הזה, והוא לא פשוט – אבל הוא שלך. עם סליחה, חמלה והרבה הבנה, תוכלי להמשיך קדימה בתחושת שלווה, ולהשקיע גם בעתיד שלך וגם במשפחה שלך בצורה שאת שלמה איתה.

שלך,
רלי💖

“כדאי לעשות דוקטורט ישיר?” זו שאלה שעולה לא מעט אז החלטתי לכתוב כמה נקודות שכדאי לחשוב עליהן.

יצא לי לעבור את הדרך הזו בעצמי – התחלתי בתואר שני מחקרי בביה”ס לוטרינריה, ובסופו הוצע לי לעבור לדוקטורט ישיר. עכשיו, אחרי שחוויתי את כל זה, אני כאן כדי לעזור לך להבין את היתרונות והחסרונות של הדוקטורט הישיר, ובעיקר כדי שתוכלי להחליט מה הכי נכון עבורך.

דוקטורט ישיר: חלום או מציאות?

מה זה בעצם דוקטורט ישיר? זהו מסלול שבו את מדלגת על כתיבת תזה לתואר שני ועוברת ישירות לדוקטורט. זה אולי נשמע מפתה – דילוג על השלב המורכב של כתיבת תזה כדי להתחיל כבר במסע הדוקטורט שלך. אבל, כמו כל החלטה גדולה, יש כאן כמה דברים שחשוב לחשוב עליהם.

היתרונות:

1. חיסכון בזמן: כשאת מדלגת על כתיבת תזה, את לכאורה מקצרת את הדרך לדוקטורט, ולמי שלא יכולה לחכות – זה נשמע מצוין.
2. מלגה גבוהה יותר: כן, גם המימון של המלגות בדוקטורט גבוה יותר (אם קיים בתחום שלך), ויכול להקל עלייך כלכלית.
3. התמקדות בתחום שלך בשלב מוקדם יותר: את נכנסת כבר עכשיו למחקר מעמיק בתחום שלך, וכך יש לך יותר זמן להשקיע בפרויקטים מורכבים ולהגיע להישגים מרשימים מוקדם יותר.
4. פחות סטרס, לפחות בהתחלה: את לא צריכה להתמודד עם שני שלבים נפרדים של הגשת עבודות – הכול מתרכז בפרויקט דוקטורט אחד גדול, וול בערך…

אבל, מה עם החסרונות?

1. זו התחייבות לזמן ארוך: חשוב לזכור שדוקטורט הוא התחייבות לזמן ארוך, ולעיתים לוקח אפילו 5-7 שנים. אם תגלי באמצע שזה לא מתאים לך, תישארי בלי תואר שני ביד, וזה עלול להיות מאכזב.
2. ללא שלב ביניים לתרגול: כתיבת תזה לתואר שני היא תרגול נהדר להבין אם המחקר באמת מתאים לך – גם מבחינת העבודה עצמה וגם מבחינת ההתנהלות עם המנחה שלך. דילוג על השלב הזה עלול להשאיר אותך בתחושת חוסר בשלות.
3. לא תמיד חוסך זמן באמת: לפעמים, דילוג על התזה לא באמת מקצר את הדוקטורט. הרבה פעמים הדוקטורט מתארך בכל מקרה, ואת עלולה למצוא את עצמך משקיעה אפילו יותר זמן.

למה כדאי לשקול שוב?

המסלול הישיר הוא מרתק ומאתגר, אבל כדאי לבדוק קודם אם העולם המחקרי נעים לך ומתאים לך. זה גם דורש שיקול עמוק, כי אם את לא עוברת את שלב ב’, את עלולה לפרוש בלי שום תואר ביד, לא דוקטורט ולא תואר שני.

גם מבחינת ההזדמנויות – דוקטורט ישיר פותח דלתות באקדמיה ומעט דלתות בתעשייה (יש משרות מדהימות לבעלי דוקטורט אך לא בשפע כמו אחרי מאסטר). אם את מכוונת לתעשייה, כתיבת תזה תתרום לך בעיקר בתחום הספציפי שבו את עוסקת. לכן, חשוב להבין לאן את מכוונת ואם יש סיכוי שתרצי להמשיך באקדמיה א שאת מכוונת לתפקיד בתעשייה שדורש דוקטורט.

עדיין לא בטוחה? יש אלטרנטיבה!

אפשר להתחיל בתואר שני ולהחליט בהמשך אם להמשיך לדוקטורט. זה בדיוק מה שקרה לי – התחלתי במאסטר, עברתי לדוקטורט ישיר, וזה נתן לי את הזמן להבין אם אני באמת רוצה להמשיך עם הנושא, המעבדה הספציפית ועוד שיקולים שהיו חשובים לי.

מזמינה אותך לצפות בתוכנית שערכתי – האם לעשות דוקטורט?

מסקנה:

הדוקטורט הישיר מתאים לחלק מהאנשים, אך לא לכולם. אז לפני שאת קופצת למים העמוקים, אני מזמינה אותך לשבת עם עצמך, עם השיקולים שלך, ולבדוק מה מתאים לך ולשאיפות שלך.

החיים מלאים בהחלטות, והן לא תמיד פשוטות, אבל ההחלטה הנכונה היא זו שמגיעה ממקום שלם ואמיתי עם עצמך.

רוצה לחשוב על זה ביחד? אני כאן כדי לעזור לך להבין מה הכי נכון לך בקצב ובדרך שלך.

יש רגעים בחיים שבהם נדמה שהכול קורס סביבנו. כשהעולם החיצוני סוער, והלב שלנו כבד מרוב מחשבות, קשה לנו לראות את הדרך הברורה. במקום לפעול מתוך בהירות, אנחנו מוצאות את עצמנו מונעות מתוך פחד – וזה יכול לשנות את כל התמונה.

אני כותבת את זה כי הייתי שם.

בקיץ 2023, אני, בעלי והילדים היינו אמורים לעבור לקיבוץ סופה שבעוטף עזה. זו הייתה החלטה שהתרגשתנו לגביה מאוד – מקום חדש, בית בקיבוץ עם קהילה חמה ואווירה אחרת מהחיים בעיר. אבל בעקבות השינויים בעבודה של בעלי, החלטנו לדחות את המעבר לאוקטובר. חשבנו לעצמנו שזו תהיה דחייה קטנה, שעדיין נוכל ליהנות מהמעבר הזה בזמן הנכון.

ואז אוקטובר הגיע ואיתו האסון הנורא ביותר שידעה המדינה שלנו – ה-7 באוקטובר. פתאום, הכול השתנה. התוכנית לעבור לקיבוץ הפכה לא רלוונטית, העולם קרס, ואני מצאתי את עצמי תחת סטרס שלא חוויתי מעולם.

איך סטרס משנה אותנו?

לא ידעתי איך להתמודד. הייתי משותקת. כל החלטה שהייתי צריכה לקבל הרגישה גדולה מדי, מפחידה מדי. פחדתי אפילו לצאת מהבית. הפחד השתלט על כל חלקה טובה במחשבות שלי. פתאום כל החלטה שהייתי צריכה לקבל, אפילו הפשוטה ביותר, הרגישה כמו משימה בלתי אפשרית. במקום לפעול מתוך בהירות, מתוך היגיון או רגש אמיתי, הייתי מונעת לחלוטין מתוך פחד.

התקופה הזאת הייתה קשה במיוחד. בין טילים לאיומי מחבלים מתחת לבית התקופה הזו גרמה לי להבין עד כמה הפחד יכול להשתלט עלינו בתקופות של סטרס ועומס רגשי – ולגרום לנו לקבל החלטות שלא תמיד מדויקות לנו.

הפחד משנה את הבחירות שלנו

בזמן של סטרס קיצוני הבחירות שלנו משתנות. אנחנו פתאום לא בוחרות מתוך המקום הנכון לנו, אלא מתוך המקום המפוחד שבתוכנו. זה לא משהו שאנחנו תמיד שמות לב אליו, אבל כשאנחנו מסתכלות אחורה, פתאום אנחנו יכולות לראות את זה בצורה כל כך ברורה.

אני יודעת שהרבה מאיתנו נלחמות להצליח לשלב הורות, לימודים, קריירה, זוגיות ועוד כל כך הרבה דברים בחיים שלנו. כל אחת מאיתנו מנסה לנהל את המשפחה שלה ואת עצמה בצורה הכי טובה שהיא יכולה, אבל כשיש לנו עומס רגשי כבד, זה הופך להיות כמעט בלתי אפשרי. אנחנו עושות את המיטב, אבל הפחדים שלנו משתלטים.

כשאנחנו מקבלות החלטות מתוך הפחד, אנחנו לא בהכרח עושות את הבחירות המדויקות לנו. אנחנו עלולות להפסיד משהו חשוב רק כי היינו מפוחדות. וזה דבר טבעי – הפחד שומר עלינו, מגן עלינו – אבל הוא לא תמיד מסייע לנו לקבל את ההחלטות הכי טובות עבורנו.

איך טיפול עזר לי למצוא את הדרך חזרה

במשך שבועות אחרי האירועים של ה-7 באוקטובר, פשוט לא תפקדתי. לא הצלחתי לצאת מהבית, התקשיתי לנהל את היום-יום שלי. כל החלטה שהייתי צריכה לקבל נראתה לי כמו משקל כבד שאני לא יכולה לשאת. אבל אז הגיע משהו ששינה את הכול עבורי.

הציעו לתושבי הדרום טיפולים חינמיים כדי להתמודד עם המצב. ואני, תושבת אשדוד המופגזת – למרות שהייתי סקפטית שמשהו יכול לעזור – החלטתי לנסות. מה כבר יש לי להפסיד?

ואני כל כך שמחה שעשיתי את זה. הטיפול הזה היה נקודת המפנה עבורי. אחרי שבועות ללא שינה, הצלחתי לישון לילה שלם! הטיפול לא רק עזר לי להתמודד עם הטראומה והפחדים, אלא גם להבין איך הפחד שלי משפיע על קבלת ההחלטות שלי. הפחד הזה שהשתלט עליי גרם לי להתרחק מעצמי, מהדרך שאני רוצה ללכת בה, מהאמת שלי.

הטיפול אפשר לי לשחרר את הפחדים שלי וללמוד איך לקבל החלטות ממקום של אמת. ממקום שבו אני מרגישה שאני זו שבוחרת – ולא הפחדים שלי.

קבלת החלטות מתוך בהירות ולא מתוך פחד

זה השיעור הכי גדול שלמדתי: כשהחלטות מגיעות מתוך פחד, הן לא תמיד יהיו נכונות לנו. אנחנו חייבות למצוא את הדרך לבסס את ההחלטות שלנו על מה שנכון לנו באמת, על מה שמדויק לנו, ולא על החששות והחרדות שלנו.

אנחנו לא יכולות להימנע מהפחדים שלנו, הם תמיד יהיו שם. אבל אנחנו יכולות ללמוד איך לקבל החלטות ממקום של בהירות, של חיבור לעצמנו.

אל תיתני לפחד לנהל את הבחירות שלך

החיים מלאים בהחלטות אישיות מורכבות, וקל מאוד ללכת לאיבוד כשאנחנו בעומס רגשי. אבל את לא צריכה לעשות את זה לבד. יש לך את הכוח לקבל החלטות שירגישו לך נכונות, מדויקות, ולא מונעות מתוך פחד.

אני כאן כדי לעזור לך למצוא את הבהירות הזאת, את המקום שבו את יכולה לשחרר את הפחדים ולבחור במה שנכון לך. כי אני מאמינה שאת יודעת, עמוק בתוכך, מה הבחירה הנכונה לך – ואת רק צריכה מישהו שיעזור לך לראות את זה.

אז אם את מרגישה שאת עומדת בפני החלטה גדולה, אם את מרגישה שהפחדים משתלטים עלייך ומונעים ממך לראות את התמונה המלאה, תפני לטיפול. בפודקאסט שלי “קבלו אותה” דיברנו גם על – האם ללכת לטיפול רגשי? ממליצה לך לצפות. עד אז, תזכרי שאני כאן בשבילך, נוכל לדבר על זה לפני או אחרי הטיפול ויחד נוכל למצוא את הדרך לקבל את ההחלטה שנכונה לך – לא לפחדים שלך, לא לעומס הרגשי, אלא לך.

אם את חשה עומס רגשי, חרדה, סטרס – ההחלטה הכי חשובה שאת יכולה לקבל עכשיו היא לפנות לעזרה.

עוד יבואו ימים טובים,
רלי 💛

לקישור ישיר אל הוואטסאפ שלי – לחצי כאן

היי חכמאמא,

אני יודעת איך זה. להיות אמא סטודנטית זה מסע אמיתי. כל אחד מהתארים שלי לווה בהרבה שאלות, דאגות ובעיקר, רצון גדול להצליח לשלב בין החיים האישיים לאקדמיה. ואני מבינה אותך כי הייתי שם. לפני ההורות, בתוך ההורות, בזמן השגרה וגם בתקופות קשות. זה לא פשוט, ואני כאן כדי לעזור לך.

במהלך השנים, אספתי כמויות אדירות של מידע, טיפים וכלים – כל מה שיכול לעזור לך לצלוח את התקופה הזו בהצלחה. כל הידע הזה התאסף והתגבש לכדי מדריך אחד (לא) מושלם שמתעדכן תוך כדי תנועה, שכולל את כל התכנים שיכולים לעזור לך, אמא סטודנטית, להצליח גם בלימודים וגם בבית. וזה חינם!

מה תמצאי במדריך?

המדריך המלא שלי לאמא הסטודנטית הוא כמו אוצר שנבנה לאט לאט, עם השנים, מהניסיון האישי שלי והחוויות של אמהות אחרות בקהילה שלנו. אני דאגתי לארגן ולסדר את הכול בצורה שתהיה הכי נגישה ומעשית עבורך, כך שתמיד תוכלי לחזור אליו, לקבל השראה ופתרונות בזמן אמת.

אז מה בדיוק מחכה לך שם?

• התקופה שלפני ההורות.
• האתגר של אחרי הלידה.
• הפודקאסטים שלי: כל הפרקים של הפודקאסטים שיצרתי במיוחד בשבילך. תוכלי להאזין להם בדרכים, בין שיעורים או בזמן שאת מקפלת כביסה כמוני 😉. הנושאים מגוונים: על קבלת החלטות, איך משפרים ריכוז, איך לא לוותר כשקשה, איך להתמודד עם עומס רגשי, ועוד המון תכנים שיגרמו לך להרגיש שאת לא לבד.
• סרטוני הדרכה והסבר: המדריך כולל המלצות על קורסים מקוונים קצרים בנושאים חשובים כמו ניהול זמן (במיוחד כשאין לך זמן!), שיטות לימוד יעילות, איך לכתוב עבודות אקדמיות בצורה מהירה יותר, ועוד.
• המלצות על כלים ושיטות: כלים שאני אישית השתמשתי בהם כדי לנהל את הלימודים והבית – טיפים לניהול עומס, המלצות על אפליקציות שיכולות לעזור לך לנהל את היום-יום שלך בצורה חכמה יותר, ועוד הרבה.
• תכנים כתובים ומוקלטים: מאמרים שלי, טיפים שכתבו נשים אחרות בקהילה, תכנים על התמודדויות רגשיות ונפשיות בתקופה מאתגרת כמו התקופה הזו.

המדריך הוא לא רק מידע טכני. הוא כולל הרבה השראה, הרבה עידוד, והמון עצות שיעזרו לך להאמין בעצמך ולהרגיש שאת יכולה לעשות את זה – כי את יכולה!

למה אני עושה את זה?

מאז שהקמתי את קהילת “אמהות באקדמיה” בשנת 2013, הבנתי שיש כוח בקהילה שלנו. כולנו עוברות חוויות דומות, ולכולנו מגיע לדעת שיש לנו מקום בו נוכל לקבל תמיכה ולהרגיש שלא נוותר על החלומות שלנו. אני רלי בריל, אמא לשלושה ילדים שנולדו במהלך התארים שלי, מרצה, מנחת סדנאות ויו”ר עמותת Wisemama – ואני פה כדי לעזור לך לגלות שגם את יכולה לשלב בין כל העולמות שלך.

המדריך הזה הוא בדיוק מה שהייתי צריכה כשהייתי סטודנטית – עכשיו הכלים האלה זמינים לך, והם כאן בשבילך, בכל רגע שתצטרכי. אז במקום לבזבז שעות בחיפוש אחר פתרונות, המדריך הזה מרכז לך את הכול במקום אחד, כדי שתמיד תדעי לאן לפנות כשאת מרגישה שהכול מתבלגן.

איך לקבל את המדריך?

המדריך זמין לגמרי בחינם! כל מה שאת צריכה לעשות זה לשלוח לי הודעה ואני אשמח לשלוח לך גישה אליו. בנוסף, אני מזמינה אותך להצטרף לקבוצת הוואטסאפ שלנו – קבוצה קטנה ושקטה שבה תוכלי לקבל עדכונים, תכנים חשובים ומילים טובות שייתנו לך כוח להמשיך קדימה.

אני כאן תמיד בשבילך. אל תהססי לפנות אליי אם יש לך שאלות, חששות, או אם את פשוט צריכה מישהו להקשיב לך. המדריך הוא רק ההתחלה – הוא כלי, הוא משאב, אבל מעל הכול, הוא בא מתוך הלב. מה שאני רוצה זה לראות אותך מצליחה, מתקדמת ומרגישה שאת עושה את זה בדרך שלך, בקצב שלך.

אז אם את רוצה להצטרף למדריך המלא, כל מה שצריך זה לשלוח לי הודעה ואני כבר אדאג שתהיה לך גישה לכל התכנים המדהימים האלה.

באהבה,
רלי

היי חכמאמא אהובה,

אני יודעת שאת מרגישה שברגע הזה הכול נופל עלייך בבת אחת – תואר חדש בפתח, ילדים בבית שדורשים את כל תשומת הלב, בן זוג שאולי הולך (שוב) למילואים ואי וודאות שמשתוללת מסביב בגלל המלחמה שנמשכת כבר שנה. הכול מרגיש כבד, מסובך, ואולי את חוששת שלא תצליחי לשלב בין הכול. זה טבעי לגמרי – את ממש לא לבד.

אני רוצה שתדעי דבר אחד חשוב כבר עכשיו – את מסוגלת. כן, את! לא משנה מה הסביבה אומרת, לא משנה כמה גדול נראה לך ההר שעומד לפנייך, אני פה כדי להזכיר לך שיש דרך. ויש לך את כל מה שצריך כדי לצלוח את השנה הזו.

איך משלבים בין לימודים להורות בתקופה כזו?

אז אולי את שואלת את עצמך, איך אני בכלל מתחילה? איך מצליחים להתמודד עם הלימודים כשהלב כל הזמן דואג לבית, למשפחה, לילדים, ובעיקר כשהמצב הביטחוני לא פשוט? תראי, חשוב שתביני – כל תחילת תואר מביאה איתה לחץ וחוסר ודאות, אבל אתגר כמו זה שאת מתמודדת איתו עכשיו דורש ממך עוד יותר חוסן נפשי ותמיכה.

וזה בדיוק הזמן לדבר על הקהילה ועל התמיכה שאת חייבת לקבל. לא לנסות לעשות הכול לבד – זה מפתח חשוב להצלחה שלך. כאן בקהילה שלנו “חכמאמא“, את מוצאת חברות לדרך. אנחנו יודעות בדיוק איך זה מרגיש. תמצאי כאן המון נשים כמוך, נשים שמבינות את הלחץ, השגרה, הקשיים – וגם את היופי והעוצמה של האמהות באקדמיה.

אבל איך באמת אפשר להצליח?

הרבה פעמים כשמדברים על לשלב לימודים עם הורות, ישר מדברים על ניהול זמן. זה כמובן חשוב – אבל מה שאני מציעה לך הוא לנהל את עצמך בצורה שמתאימה לך. כלומר, להבין מה מתאים לך ולא רק מה “צריך” לעשות. יש לך ילדים, יש לך זוגיות או שלא… אבל יש לך חיים שלא דומים לאף אחת אחרת – וזה אומר שצריך גמישות. מה שמתאים לאחרות לא בהכרח יתאים לך, ולכן חשוב לגלות מה קצב העבודה שלך, מה הדברים שגורמים לך להרגיש יותר מאורגנת, מה המשאבים שאת צריכה סביבך כדי להצליח.

כל עוד תביני שזה מסע ארוך, שהמטרה היא להתקדם לאט ובטוח, תגלי שאת כן יכולה לשלב את הכול. לאט, בקצב שלך. תעשי מה שאפשר, בכל פעם צעד קטן, גם אם נדמה שהעולם מסביב סוער.

זה בסדר לעצור ולנשום

לפעמים דווקא מה שאנחנו הכי צריכות זה לעצור – לא לרוץ קדימה כמו רכבת. הרי אי אפשר לתת מעצמנו כל הזמן בלי למלא את המצברים, נכון? חשוב לי להזכיר לך – לעצור ולנשום. להקדיש רגע לעצמך, לכוס קפה שקטה בבוקר, אפילו לשיחה קצרה עם חברה טובה. רגע של הפסקה יכול לשנות לך את כל היום.

את יכולה! אני רואה אותך. אני רואה את הדרך שבה את מנהלת הכול, את המאמץ, את הכוח שלך. את כבר גיבורה בזה שאת כאן, קוראת את הפוסט הזה ומנסה למצוא דרך לגרום לכל זה לקרות!

איך אני יכולה לעזור לך?

אני פה בשבילך. אם את מרגישה שאת צריכה עוד יד מכוונת, עוד מקום לפרוק בו את החששות שלך, לדעת איך לתכנן את השנה הזו בצורה שתהיה טובה ומאפשרת לך להצליח בלימודים ובאמהות, אני מזמינה אותך לעבור איתי תהליך מיוחד. במהלך השנה הקרובה אני מציעה לך להשתתף במפגשים אישיים איתי – שיעזרו לך לסדר את הראש, למצוא את השקט בתוך כל הרעש, ולגלות איך את יכולה לשלב בין כל העולמות שלך בצורה שתתאים בדיוק לך.

בשנה הזו החלטתי לתת למי שבאמת צריכה, אפשרות לרכוש חבילת מפגשים בחצי המחיר בחלוקה נוחה לתשלומים – ליווי ממני לאורך כל השנה. יחד נעבור תהליך מעצים שייתן לך את הכלים לסיים את השנה בהצלחה ולהרגיש טוב עם עצמך לאורך כל הדרך.

אם את מרגישה שאת רוצה להתחיל כבר עכשיו, אני פה בשבילך – את יכולה לכתוב לי בכל רגע ואני אעזור לך להתחיל את המסע הזה בלב שלם ועם הרבה ביטחון.

באהבה גדולה,
רלי 💕

נעים להכיר, אני רלי בריל, מייסדת קהילת “אמהות באקדמיה” ויו”ר עמותת Wisemama.
בין כל התארים, אני גם אחת מתוך 40 הבוגרים המשפיעים של האוניברסיטה העברית, ובעיקר אמא לשלושה ילדים שנולדו תוך כדי הלימודים ואני כאן כדי לעזור.

במהלך השנים, פיתחתי את ארגזי הכלים שלי מתוך התמודדויות אמיתיות כאמא סטודנטית. האתגר לשלב בין לימודים, אמהות וקריירה הוא אמיתי ומורכב, במיוחד בתקופות של חוסר ודאות. אבל מתוך הניסיון שלי כמרצה, מנחה סדנאות וכמי שעברה את זה בעצמה (ועוד עם הפרעות קשב ודיסקלקוליה), הבנתי מה באמת עוזר להצליח. הכלים שפיתחתי נותנים לך מענה פרקטי, אמיתי, מותאם לחיים העמוסים שלך – והם כאן לרשותך.

אני מזמינה אותך לעבור איתי תהליך אישי וממוקד, שיתן לך את הכוח והבהירות שאת צריכה כדי לשלב בין כל המשימות שלך בצורה מאוזנת ומעצימה.