אם את אמא שמשלבת הורות עם לימודים, אני בטוחה שאת מכירה את התחושה הזו – רגשות האשמה שמחלחלים עמוק, השעות שאת לא עם הילדים כי יש עוד מאמר לקרוא, עוד עבודה להגיש, או עוד פרק לכתוב. זה קשה. זה מתיש. ובעיקר – זה מלווה לא פעם בתחושת חוסר נחת וביקורת עצמית על זה ש”יכולתי להיות יותר עם הילדים”, “יכולתי להיות נוכחת יותר”, ואפילו “הייתי יכולה לבחור אחרת” ובכלל… אומרים שעם התואר “אמא” מגיע גם שק גדול של אשמה, על כל דבר.
אבל בתוך כל המירוץ המטורף הזה, יש משהו אחד שאני מאמינה בו בכל ליבי – הסליחה.
הסליחה העצמית, הסליחה לעצמך על זה שאת לא תמיד יכולה להיות מושלמת גם וגם וגם…
בואי נדבר על למה כל כך חשוב לסלוח לעצמך (וגם לאחרים), ואיך זה יכול לעזור לך לחיות בשלום עם עצמך, להרגיש הרבה יותר שלווה ופחות מלקות עצמית.
אז למה אנחנו מרגישות אשמה?
האמת היא, שתחושת האשמה היא משהו כמעט טבעי כשמדובר באמהות. החברה, המוסדות, ואפילו הקולות הפנימיים שלנו, כולם תורמים לתחושת המחויבות המתמדת להיות “האמא המושלמת”. אנחנו מוקפות בציפיות – להיות נוכחות, מטפלות, מחנכות, תומכות, ולצד זה גם מוצלחות מבחינה מקצועית או אקדמית. כשכל הדרישות הללו מתנגשות עם הזמן והאנרגיות שיש לנו בפועל, קל מאוד להרגיש לא מספקות, להרגיש כישלון ולהעמיס על עצמנו רגשות אשמה.
אבל הנה נקודה חשובה שכדאי שנזכור: אנחנו עושות כמיטב יכולתנו כדי לשלב בין העולמות שלנו!
החשיבות שבסליחה עצמית
סליחה עצמית היא פעולה עמוקה של ריפוי פנימי. היא לא נועדה לפטור אותנו מהמחויבות שלנו, אלא דווקא לחזק את ההבנה שמה שאנחנו עושות – הוא מספיק. הרי אין “נכון” או “לא נכון” בתפקיד שלנו כאמהות וסטודנטיות, אלא המון רגעים קטנים של בחירה. לפעמים את בוחרת לשבת ללמוד כי את רוצה להשקיע בעתיד שלך, ולפעמים את בוחרת להקדיש את הזמן למשפחה שלך – שני הדברים חשובים, שניהם מקדמים את החיים שלך ואת חיי המשפחה שלך.
כשאת לא סולחת לעצמך, את בעצם מחזיקה בתוכך כעס ואכזבה מתמשכים, ואת חיה תחת עננה של חוסר שביעות רצון תמידית. אבל אם תאפשרי לעצמך להכיר את המציאות המורכבת שאת מתמודדת איתה – השילוב בין הורות ולימודים – תוכלי לקבל את עצמך כמו שאת, ולהפסיק להלקות את עצמך על כל דקה שלא היית עם הילדים.
איך מתחילים לסלוח לעצמנו?
- הכרה במאמץ שאת משקיעה:
את יושבת אחרי עוד יום עמוס בלימודים ובבית, מותשת ומרגישה שהזמן שלך עם הילדים לא מספיק. את חושבת על כל המטלות, ההרצאות והעבודות שהספקת היום, ועל איך במקביל את דואגת לבית. במקום להתמקד במה שלא הספקת, עצרי לרגע והכירי בעובדה שאת עובדת קשה מאוד. את לא רק מנסה להצליח באקדמיה אלא גם מגדלת ילדים. עצם ההכרה במאמץ שאת משקיעה בכל התחומים תעזור לך לראות את הערך של כל הפעולות שלך – את בונה עתיד טוב יותר, לא רק לעצמך אלא גם לילדים שלך.
ההכרה הפשוטה בעובדה שאת משקיעה את כל מה שיש לך במגוון תחומים היא שלב חשוב בתהליך הסליחה העצמית. את בונה עתיד טוב יותר לעצמך ולמשפחתך בכך שאת לומדת ומשקיעה בעתיד שלך. זה לא משהו שקל לעשות. - חמלה עצמית:
אחרי יום ארוך בלימודים, את מרגישה אשמה על כך שלא הצלחת להיות נוכחת מספיק בבית. במקום לבקר את עצמך, נסי לדמיין שאת מדברת עם חברה טובה שנמצאת באותו מצב. את בטח היית אומרת לה: “את עושה כמיטב יכולתך, והמאמצים שלך הם לא מובנים מאליהם. זה טבעי להרגיש שאת לא עושה מספיק, אבל תזכרי כמה את עושה בפועל.” עכשיו, אמרי את הדברים האלה לעצמך. תני לעצמך מקום להרגיש את הקושי ולזכור שאת לא סופרוומן – וזה בסדר.
חשוב להיות חומלת כלפי עצמך – כי להיות אמא במשרה מלאה ולומדת זה לא קל. נסי לדבר לעצמך כפי שהיית מדברת לחברה טובה במצב דומה – עם חום, הבנה ואמפתיה. - להפסיק להשוות:
את מסתכלת על אמהות אחרות במדיה החברתית, ורואה איך הן מצליחות להיות עם הילדים שלהן כל הזמן – להכין ארוחות מושלמות, להשתתף בכל הפעילויות החברתיות. את מתחילה להשוות את עצמך אליהן ולהרגיש שאת לא עושה מספיק. אבל האמת היא שלכל אחת יש את המסלול שלה, והאתגרים שלה. מה שאת רואה ברשתות זה רק רגעים נבחרים ולא כל הסיפור. במקום להשוות, חיזרי להתמקד במטרות האישיות שלך ובמה שחשוב לך ולמשפחתך.
זה אולי אחד ההרגלים ההרסניים ביותר. כל אמא עוברת מסלול משלה, וההחלטות שלהן הן שלהן. את עושה את מה שנכון עבורך ועבור המשפחה שלך. ההשוואות רק מעצימות את תחושת האשמה, ואין בהן תועלת אמיתית. - לזכור שהזמן שאת משקיעה בלימודים הוא זמני:
את יושבת ללמוד לעוד מבחן גדול או כותבת עבודה, והלב שלך מתכווץ כשאת שומעת את הילדים משחקים בסלון עם בן הזוג או סבתא. את מרגישה שאת מפספסת רגעים יקרים איתם. אבל הזכירי לעצמך שהתקופה הזו של הלימודים לא תימשך לנצח. בעוד כמה שנים, תוכלי להסתכל אחורה ולהגיד לעצמך שהמאמץ השתלם – שאת סיימת את הלימודים ועכשיו יש לך קריירה שמספקת אותך ושעוזרת לך לתמוך במשפחה בצורה טובה יותר. הזמן הזה הוא השקעה בעתיד, והילדים שלך ייהנו ממנו גם בטווח הארוך.
לימודים הם לא לנצח. כן, אולי כרגע את פחות זמינה לילדים, אבל את יוצרת מציאות טובה יותר לטווח הארוך, מציאות שבה תוכלי לתמוך בהם בצורה רחבה יותר.
מה עם לסלוח לאחרים?
חלק מהותי בתהליך הסליחה כולל גם סליחה לאחרים. זה יכול להיות לאנשים שציפו ממך יותר ממה שאת יכולה לתת, לבן זוג שייתכן שלא הבין את העומס שאת נמצאת בו, או אפילו למרצים שלא תמיד מתחשבים במצבך המיוחד. בסופו של דבר, הסליחה היא מתנה שאת נותנת קודם כל לעצמך. זה לא אומר להצדיק כל התנהגות, אלא לשחרר את הכעס, כדי שהוא לא יכביד עלייך.
בדיוק בגלל זה ערכתי פרק בפודקאסט שלי שמוקדש לשאלה הזו – האם לסלוח?
בפרק אני מארחת מומחית לנושא הסליחות. תוכלי להאזין לפרק כאן ולהתחיל לחשוב יחד איתי איך את יכולה לשחרר את הכעסים, להבין מה נכון עבורך, ולהפוך את התקופה הזו להרבה יותר שלווה ופחות כבדה על הלב.
לקבל החלטה – האם לסלוח?
אחד הדברים הקשים ביותר הוא לקבל החלטה מודעת לסלוח. מדובר בתהליך שלוקח זמן, דורש הרבה מחשבה ולעיתים גם עזרה מבחוץ. בפודקאסט אנחנו מדברות בדיוק על זה – היתרונות והחסרונות שבסליחה. אני בטוחה שהוא יוכל לעזור לך לחשוב על תהליך הסליחה האישי שלך.
הדרך שלך לשלווה מתחילה בסליחה
בסופו של יום, החיים הם תהליך מתמשך של למידה והתפתחות. אנחנו עושות כמיטב יכולתנו בכל רגע נתון, והדרך לשלווה נפשית מתחילה בקבלה של מי שאנחנו והבחירות שלנו. הסליחה לעצמנו ולאחרים היא אחד הכלים החזקים ביותר כדי להשתחרר מהמטענים הכבדים שמלווים אותנו, ולהרגיש הרבה יותר טוב עם עצמנו.
אז כן, זה בסדר אם לא היית עם הילדים כל הזמן. זה בסדר אם לפעמים בחרת בלימודים על פני משהו אחר. את עושה משהו חשוב עבור עצמך, וזה משהו שגם הילדים שלך ירוויחו ממנו בעתיד.
אני כאן איתך, במסע הזה, והוא לא פשוט – אבל הוא שלך. עם סליחה, חמלה והרבה הבנה, תוכלי להמשיך קדימה בתחושת שלווה, ולהשקיע גם בעתיד שלך וגם במשפחה שלך בצורה שאת שלמה איתה.
שלך,
רלי💖
