שמי הילה ויצמן בן דוד, ראשית כל ולפני הכל אני אמא! אמא של הודיה חביבה וצופיה שרה, ורעייתו של ארם. בנוסף אני מורה למדעים וביולוגיה בחטיבת ביניים ויסודי במועצה האזורית רמת נגב ובחווה לחקר ומצוינות חקלאית בבאר שבע. את התואר השלישי בחינוך אני לומדת באוניברסיטת בר אילן ובזמני הפנוי אני משתדלת לטייל בטבע ולהדריך טיולים.
בתואר השני, התזה שלי עסקה ב”פרשנות של חווית החונכות בעיני המורים המתחילים ותפיסת זיקתה למחויבותם המקצועית”. בהסתמך על ממצאי התזה כתבנו, אני והמנחה שלי פרופסור ברקוביץ יצחק, שני מאמרים בכתבי עת בין לאומיים, האחד כבר התפרסם בכתב עת בין לאומי (הנה הקישור למאמר, מזמינה אתכם לקרוא ולהתרגש איתי🎉❤️). בנוסף המאמר השני שכתבנו, לשמחתי יתפרסם בקרוב ב Journal of Education for Teaching. כאמור, כעת אני בלימודי תואר שלישי בחינוך והדוקטורט שלי עוסק בנושא: “התפתחות קהילות למידה מקצועיות בקרב מחנכות בבתי הספר היסודיים”, בהנחיית פרופסור חן שכטר.
היתרון שבלעשות “גם וגם”
שילוב של הורות ולימודים אקדמיים, מצד אחד זה דבר מאתגר מאוד, כי זה טומן בחובו הרבה לילות לבנים. זה להיעזר בכל מי שרק ניתן, זה יסורי מצפון על כך שאת לא מספיקה להיות בזמן איכות כפי שאת חושבת שצריך עם הבנות שלך. מצד שני זה סיפוק אדיר, סיפוק המאפשר לך להוכיח לעצמך שאת יכולה “גם וגם”. בנוסף, מבחינתי הסיפוק הוא בכך ששזה מאפשר לי להוות מודל לחיקוי לבנות שלי, בכל הנוגע להתמדה וכוח רצון.
אצלנו האימהות לא הגיעה בקלות, הבנות שלי הן תוצאה של תפילות מרובות, האחת 4 שנים והשנייה 6 שנים. תודה לאל (ולרפואה המתקדמת), זכינו בשתי בנות מדהימות. ההמתנה הזו, הפכה למתנה אדירה עבורי – היא לימדה אותי לא ליפול כ”שלא מצליחים”, היא לימדה אותי להמשיך ולנסות שוב ושוב להאמין בעצמי ובכוחותיי. את השיעור לחיים הזה אני משתדלת להעביר לבנות שלי ואני מקווה שאני מחנכת אותן לאמונה מלאה בעצמן וביכולותיהן. דבר זה מתבטא כמובן, בכל הערוצים בהם אני פועלת אם זה בבית הספר כמורה ואם זה באקדמיה כחוקרת ומבחינתי זה היתרון המשמעותי שלי כאמא בתפקידים הנוספים שלי.
איך מתמודדים עם האתגרים
מבחינתי האתגרים נמצאים בכל מקום – הם בשגרה והם ביום יום. השאלה היא מה עושים איתם, איך למזער אותם ואולי בכלל איך לקבל אותם.
לי עזר מאוד לתכנן לו”ז שבועי מפורט בו הכנסתי מטלות של הבית ושל הלימודים. עזרה לי גם חלוקת תפקידים ברורה בבית ועזרה מהמשפחה המורחבת (סבים וסבתות). בנוסף עזרה לי השלמה עם האוכל המוכן והרי הכביסה בבית. עוד עזרה לי ההבנה שאני לא יכולה להיות מאה אחוז בכל החזיתות, ושעליי לתעדף משימות ולסלוח לעצמי כאני לא עומדת ביעדים שהצבתי לעצמי.
קהילה שמאפשרת לראות תמונת חיים מורכבת
הגעתי לקהילת ה”אימהות באקדמיה” לקראת סיום התזה שלי בתואר השני באוניברסיטה הפתוחה, שם גיששתי לקראת המשך הלימודים לתואר השלישי. לשמחתי, מצאתי בקבוצה בית לטיפים לאיתור מנחה לדוקטורט, כתיבת מאמרים, תמיכה בסוגיות הורות בשילוב עם לימודים ועוד. רלי בריל והקהילה הפכו עבורי למקום המאפשר התייעצות ותמיכה אמיתית, מתוך הבנה שכולנו “מג’נגלות” בכמה ערוצים במקביל. זו הזדמנות להודות לרלי ולמובילות הקהילה, על מקום המלכד סביבו אימהות הרוצות לאזן בין התפתחות והגשמה אישית באקדמיה לבין בית ומשפחה.
כל קבוצה שהיא בעלת מכנה משותף עם תמיכה הדדית, קבלה והכלה יכולה לסייע למשתתפים בה. בעיניי, במקרה הזה, “קהילת אימהות” שמשתפות בהצלחות שלהן וגם (לא פחות חשוב) באתגרים שלהן, מתייעצות ועוזרות אחת לשנייה זו פלטפורמה מבורכת להפגת תחושת הבדידות. בעידן שלנו כיום, בו שולטים הפילטרים וייפויי המציאות ברשתות החברתיות. לדעתי קהילת האימהות מהווה מקום חשוב המאפשר להפיג את המחשבה “שרק לי קשה” ו”רק אני… כשהכל בחוץ נראה נוצץ וזוהר, וכשכולן הן אימהות שמשלבות קרירה/לימודים והורות בקלות”. על כן, להבנתי, האתר וקהילת האימהות בפייסבוק של “חכמאמא” הם מקום חשוב ומבורך משום שהם מציגים לנו- האמהות, תמונה אמביוולנטית בנוגע לשילוב לימודים ואימהות, בצורה שמציגה את האתגר וההצלחה שזורים היטב זה בזה בסיפוק אדיר שרק אימהות יכולות להבין (באמת!!).
אז תודה!
אהבת? יש עוד המון סיפורים! מוזמנת לשתף ולעזור לנו להגיע לכולן!
מוזמנת להגיב על הסיפור של הילה בסוף העמוד.
אם את זקוקה לסיוע או אם יש לך סיפור שתרצי לשתף, תכתבי לנו בשמחה!
